שער הדולר נסחר היום (ראשון) סביב 3.72 שקלים לדולר – רק 5% מתחת לשערו בתחילת 2023. בשנה שעברה, ב-2022, הוא התחזר בכ-12% מול השקל. כזכור, עם תחילת הרפורמה הכותרות זעקו שהשקל קורס, למרות שבשיאו הוא נחלש בשיעור דומה לקריסתו בשנה שעברה.
אז מה הקשר בין הרפורמה לשער הדולר, או יותר אקטואלי – בין המלחמה לשער הדולר-שקל? ובכן, מתברר שהקשר די קלוש. שער הדולר מושפע בעיקר מצפי הארביטראז' בין הריביות בישראל לארה"ב, אך גם ממצב שוקי ההון ומסיכונים כלכליים בישראל ובארה"ב.
1+המונח השגור "שגרת חירום" מתאים מאוד למשקיעים, שהפנימו את המלחמה בישראל ולמרות עצימותה והפגיעה הכלכלית הקשה לכלכלה הישראלית, הם לא רואים בה סיכון גבוה לכלכלה המקומית בטווח הארוך. ישראל תמיד משלמת בהשקעות פרמיית סיכון ומהבחינה הזו המלחמה מסוכנת, אך היא גם בעלת פוטנציאל לשפר את רמת הביטחון של ישראל בטווח הארוך.
1+מבחינת פער הריביות בין המדינות יש צפי ברור להורדת ריבית בארה"ב, החיונית לכלכלתה ואילו בישראל בנק ישראל נוהג בשמרנות רבה והשוק לא צופה הורדת ריבית, בוודאי שלא משמעותית, בטווח הקרוב. הצפי הזה נותן יתרון לשקל מול הדולר.
גורם נוסף שמשפיע על שער הדולר הוא מצב שוקי ההון. העלייה בשווקים בארה"ב מביאה לגידול בהיצע הדולר, מכיוון שמוסדיים וקרנות בארה"ב לא ממקדים את השקעותיהם בארה"ב בלבד. כל הגורמים הללו הביאו להיחלשות הדולר.
אך צריך לזכור שבמט"ח ניתן להסביר את השערים רק בדיעבד. בשל ריבוי הגורמים המשפיעים על המטבעות, אין באמת מומחים למט"ח שיודעים לצפות מגמות. לפיכך, הספקולנטים הם בדרך כלל מהמרים. בתוך כך, מחיר חבית נפט נסחר כעת סביב 76 דולר, הגבוה מאז ה-16 בחודש. באופן עונתי מחירי האנרגיה עולים לקראת החורף.
