accessibility-icon
share-icon
בנק ישראל | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בנק ישראל | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בנק ישראל מאיץ באוצר לעצור את הכספים הקואליציוניים של 2024

מנחם הלפגוט

מנחם הלפגוט

ב כסלו ה'תשפד (15.11.23)

6

0

like

11

dislike

בבנק ישראל אומרים כי תקציב 2023-2024 המקורי היה עשוי להוביל להמשך צמצום יחס החוב תוצר • ראש הממשלה סיכם עם האוצר על הבאת תקציב 2023 לאישור הכנסת


למרות הקיצוץ העמוק עליו הכריז שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכספים הקואליציוניים לשנה זו, בבנק ישראל מציעים לממשלה להכריז כבר עכשיו על עצירת הכספים גם לשנת התקציב הבאה. ״הקיצוץ המוצע אינו גדול ותרומתו לחיזוק האמינות בממשלה מוגבלת״, אמרו בבנק ישראל, זאת למרות שהאוצר, כאמור, הודיע על קיצוץ של 1.6 מיליארדי שקלים מתוך סעיף זה שהסתכם ב-2.5 מיליארדי שקלים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבהיר בהופעתו ב"עכשיו 14", כי הכספים שהושארו, כ-900 מיליון שקלים, מיועדים למטרות תומכות לחימה בלבד וכל היתר בוטלו. אולם בבנק ישראל מדברים על "יצירת אמון בקרב המשקיעים" ולא במהלך כלכלי טהור, שכן מדובר בסכום זניח יחסית, שכאמור מיועד לסיוע אזרחי ללחימה.

גורמים באוצר מסבירים בעקבות הטענות של בנק ישראל, כי "הכספים הקואליציוניים המעטים שנשארו השנה הם עבור שירותים חיוניים כמו זק"א, מרכזי החוסן, תנועות הנוער, שירות לאומי, אלו כספים שעוברים כל שנה והם חיוניים". באוצר הוסיפו, כי מדובר בקיצוץ של 70% בכספים הקואליציוניים – צעד שלא נעשה מעולם בעבר. עם זאת, הביקורת של האוצר נוגעת בעיקר בתקציב 2024, שהטיפול בו עדיין לא החל.

maximize-image
images-count2+
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' | צילום: דוברות

ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים בצהריים (רביעי) התייעצות כלכלית עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, מנכ״ל משרד רה״מ יוסי שלי, מנכ״ל משרד האוצר שלומי הייזלר, יו״ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון ובכירי משרד האוצר וסיכמו על הבאת תקציב מתוקן מהיר לסוף שנת 2023. רק לאחר מכן יחלו באוצר לעבוד על הצעה מחודשת לתקציב 2024 שאושר לפני פרוץ המלחמה.

ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל: "תמונת המצב הביטחונית מחייבת אחריות רבה בניהול מדיניות התקציב של הממשלה כדי לבסס את אמון השווקים, הבוחנים את ההתפתחויות במשק ובכללם התקציב. על כן יש לאזן בין ההכרח להקצות תקציבים גדולים להתמודדות עם המצב הביטחוני לבין ההכרח לשדר אחריות פיסקאלית. אמצעי חשוב להבטיח איזון זה הוא שינוי מתחייב בסדרי העדיפויות בתקציב, תוך הימנעות מהוצאות מתוכננות שאינן הכרחיות".

maximize-image
images-count2+
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לדבריו, התקציב שאושר בזמנו לשנים 2023-2024 היה עשוי להוביל להמשך צמצום יחס החוב תוצר – הגירעון היה צפוי להסתכם בשיעור של פחות מ-2% תוצר. הוא ציין גם את הסכמי השכר הרב-שנתיים שסוכמו עם האוצר ותרמו לעמידת הפיסקלית. אולם, אומרים בבנק ישראל, הקלפים נטרפו מחדש ב-7 באוקטובר, גם בהיבט הפיסקלי. לפיכך, ממליצים בבנק ישראל לתמוך במגזר העסקי, בעיקר בעסקים הקטנים והבינוניים ולהגמיש את תנאי החל"ת ודמי האבטלה.

עקבו אחרינו גם ב-Google News