איש התקשורת שי גולדן, נשא מונולוג אישי בתוכניתו הבוקר, ובו שיתף: "אני יהודי. לא בחרתי בכך. איש לא שאל אותי אם ברצוני להיוולד יהודי, אבל נולדתי יהודי. ואני יהודי. לנצח נצחים"
"אני יהודי. לא בחרתי בכך. איש לא שאל אותי אם ברצוני להיוולד יהודי, אבל נולדתי יהודי ואני יהודי, לנצח נצחים. אני יודע שלעולם לא יאהבו אותי, אני יודע שלעולם לא יקבלו אותי, אני יודע שלעולם ישנאו אותי מבלי שאצליח להבין אפילו למה ואני יודע שלעולם לא יבינו אותי באמת".
"לעולם לא ירחמו עליי ולעולם לא יסלחו לי על שגיאותיי. לעולם ועד יאשימו אותי בדברים שאין לי שום קשר אליהם; או דברים שיש לי קשר אליהם, אבל אני לא אשם בהם; אני יודע שלעולם לא יכבדו את זכותי להיות; את רצוני לחיות; את משאלתי להתקיים בשלווה, לחיות חיים של אהבה וחיים של גאווה; אני יודע שבאשר אלך יהיה מה שאבוא לו לא טוב בעין; ולאן שלא אפנה יהיה מי שירצה לראות במפלתי, בנפילתי, במותי".
"אני יודע שלעולם ועד ישפטו אותי בחומרה על דברים שלאחרים יחליקו ויבליגו ויעלימו עין; ואני יודע שיאשימו אותי בכל דבר רע, כולל דברים שאפילו לא הייתי בסביבה כשהתרחשו; ואני יודע שיירדפו אותי בכל מקום בו אהיה ובכל נקודה בעולם אליה אפנה, כפי שרדפו את הוריי וכפי שיירדפו את ילדיי; ואני יודע שזה חזק מהם, משונאיי; ואני יודע שזה זורם בעורקיהם, במתעביי וברודפיי; ואני יודע שאפילו הם לא יודעים לומר באופן רציונלי למה הם שונאים אותי כל כך; ואני יודע שזה גורלי; ואני יודע שזה העבר שלי וההווה שלי, וגם עתידי.
"אני יודע שלא משנה מה אומר או מה אעשה: הם ימשיכו לרדוף אותי ויבקשו להביס ולהשמיד ולהעלים אותי; ואני יודע שהם לא יקבלו את אמונתי, את דתי, את מהותי, את זהותי; ואני יודע שהדבר הזה לא ייפסק לעולם, ללא שום קשר למעשיי, וללא שום קשר לפעולותיי; אני מקבל עליי את זה בהשלמה; וללא שום טרוניה; מכיוון שזו גזירת גורלי, וזו התוצאה של החיים האלה בעולם הזה, כיהודי; ואני יודע שיהיה עליי להילחם ולהילחם ולהילחם כל חיי וכל זמניי; ואני יודע שלעולם לא אוכל להרשות לעצמי להפסיד או להיכנע. ואני יודע שאם אתרכך או אתפייס עם הצורך בהישרדותי – לא אשרוד, כי הם יעשו הכל כדי להכחידני".
"אני יודע שגם על ילדיי ועל ילדי ילדיהם נגזר יהיה להיאבק ולהילחם ולשפוך את דמם, בשם עמם; ואני יודע זאת, ומקבל זאת, גם אם לא בשמחה, או כברכה, אני מקבל זאת עליי בהבנה ובהשלמה; זה גורלי כיהודי, ויהיה עליי להמשיך ולהילחם ולהילחם, כל עוד אני חי. וזה בסדר. אינני מתיירא מפני המלחמה. אינני מתיירא מפני הקרב. אדרבא: אני יודע על מה אני נלחם. ואני יודע על מה אני יוצא לקרב. ואני יודע גם מדוע אסור לי להפסיד בשום מלחמה ובשום קרב. לא אתמול, לא מחר, ובטח לא עכשיו".
"עוד אני יודע שלעולם לא אצליח להשיל מעליי את עורי; את סיפורי; את צערי; ואני יודע שגם כאשר יטבחו בי וייאנסו אותי וייחטפו אותי, עדיין אהיה אשם בעיניהם; ואני יודע שגם כאשר אעמוד על זכותי להתגונן ולשמור על ילדיי הם יראו בי פושע ורוצח ואכזר ואשם; כי תמיד אהיה אשם בעיניהם, גם כאשר יכניסו את אבותיי למשרפות וייכלאו אותם בגטאות; ואני יודע שנגזר עליי לשאת על גבי את הגורל הזה, של מיליונים לאורך השנים, אשר נרדפו ועונו והוקטנו והצטוו להיכנס לרכבות המוות ולמרחבים המוגנים ולקבל עליהם את הגזירה, נעדרת הברירה, של לחיות את החיים האלה, בעולם הזה, כיהודי".
"בטחתי בהשם; ובטחתי בשרשרת הדורות; ובטחתי בדתי; ובטחתי באמונתי; ובטחתי בצדקתי; ובטחתי בזהותי; ובטחתי בהיותי יהודי; ולא הרכנתי את ראשי; ולא ניסיתי לשאת חן בעיני אנשים ועמים ולאומים אשר מבקשים את השמדתי; והייתי נאמן למהותי; והייתי נאמן ללידתי, כיהודי; כי אפילו שאיש לא שאל אותי לכוונתי ברחם אמי, בחרתי להיות יהודי, מיום שנולדתי; והייתי גאה במורשתי; והייתי נאמן למכורתי; והייתי שלם עם בחירתי – לחיות את החיים האלה כיהודי. כן, אני יהודי. ואני מקבל זאת עליי באהבה, ובהבנה, ומתוך כוונה. ואת כל המחירים שעליי לשלם – אשלם. ואת הגורל שעליי לשאת – אשא בגאון; כי אני יהודי. ועל כך גאוותי. וזו בחירתי. וזו זהותי. וישראל היא מולדתי". עם ישראל חי!
