ליאור ברזילי, אביה של אושר שמחה ברזילי, שנהרגה במוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר, סיפר היום (ראשון) לבועז גולן על 'היהלום' האישי שלו ועל פעולותיה בזמן פתיחת המלחמה בהתקפת הפתע של חמאס: "אושר יכלה לברוח, אבל היא בחרה לעשות את התפקיד שלה עד הדקה האחרונה".
"כל ילד הוא יהלום להורים שלו, אבל אושר הייתה ילדה מיוחדת, חמישית מתוך שישה אחים. מילדות גילו את כישרונותיה, ציור המסודרות בתי הספר היו מעוטרים בציורים שלה", סיפר ליאור, "בבגרותה, סיימה את בת הספר בציונים מצוינים. בגיל 15, הצטרפה לחקר המוח במכון ויצמן. היא למדה שם 4 שנים והצטיינה, במקביל עשתה את בחינות הבגרות שלה. היא מתנדבת במד"א וסייעת של המורה למתמטיקה, כדי ללמד תלמידים שהתקשו. היא חברותית ומתחזקת סיפור אהבה עם אורי, חייל ביחידה מסווגת".
שהיא מגיעה לצבא, אושר מצטיינת של הטירונות. אושר, שרמת המשכל שלה גבוהה, כל יחדות הסייבר רצו בה, אבל אותה זה לא עניין, רצתה שירות ערכי", אמר האב, "אושר שירתה במוצב נחל עוז, הייתה סמלת מבצעים. באותה שעה שזה קרה, היא הייתה בתפקיד, היא הייתה במשמרת".
אושר יכלה לברוח ולהינצל, אבל בחרה לעשות את התפקיד שלה עד הדקה האחרונה. אושר התכתבה לאורח כל השבת עם האחים שלה. היא תיארה את כל הסיטואציה", הוסיף ליאור, " היא כותבת להם, אל תדאגו את אמא, תתפללו עלי. אמא תיקי שהיא לביאה מפני עצמה, התקשרה אליה ב10:23 ואושר סיפרה לה שהיא מתפקדת וצריכה להפעיל הכל".
בפניה למשפחות השכולות ולמדינאים: "אני רוצה לפנות מכאן ולחזק את המשפחות השכולות, מנהיגי המדינה שהקב"ה ייטע דעת ובינה, לדעת להנהיג את העם בדרך הנכונה. די עם הפילוג, די לימין ושמאל. אנחנו ים אחד בלב אחד. אם לא נבין, שזה או אנחנו או הם, אנחנו לא נהיה. גלות שלישית לא תהיה, אבל מכות קשות יהיו".
