המונולוג המלא:
בוקר טוב לערביי ישראל
במהלך שנותיי כאן בישראל הכרתי וחברתי והתיידדתי ופגשתי רבים וטובים מכם. היו לי סטודנטים ערבים ישראלים, קולגות, חברים לדרך ושותפים להמון תחומי עניין ואהדה. האמנתי – ועודני מאמין – ביכולת לייצר כאן חברה של שותפות וכבוד הדדי. של הבנה והסכמה על עקרונות הדדיים משותפים ושל שלום אמיתי וכן בין כולנו.
אבל, וזה אבל גדול מאד: אני סיימתי להכיל את גילויי השמחה וההבנה לנאצים מהחמאס. אין לי עוד סובלנות וסבלנות לגילויי הלאומנות הפלסטינית של כה רבים מכם. ובטח לא להזדהות עם האויב. בטח ובטח בזמן מלחמה. וגם בזמן שלווה בעתיד. הקרקס הבוגדני הזה נגמר. וכן, לשמוח כאשר ארץ אזרחותך עוברת שואה, הוא מעשה של בגידה. לא פחות.
3+אני קורא לכנסת לחוקק במהלך זריז חוק אשר שולל מיידית ומגרש מהארץ, כל אזרח אשר מביע שמחה בשל פשעי החמאס, וכל אזרח אשר מניף כאן דגל פלסטין, או מסביר לנו שהחמאס איננו ארגון טרור. גירוש מיידי מהארץ ושלילת אזרחות. על כל פוסט, ציוץ, סטורי, סרטון בטיק טוק. על כל שלט תמיכה. גרפיטי. או מצהלות וחגיגות כאשר טילים נופלים על ישראל. הקרקס הבוגדני הזה נגמר. לא נכיל עוד אויבים מבית. לא אני ולא רבים מאד כמוני.
מי שרואה בעצמו פלסטיני ומזדהה עם תושבי עזה – אדרבא: יגורש לעזה ותישלל אזרחותו. שם יוכל להיות לצד אחיו הפלסטינים, לרקוד על הגגות ולהניף דגלי פלסטין מהבוקר עד הערב. לא בשטח ישראל. לא בתוכנו. לא בינינו. לא עוד. הקרקס הבוגדני הזה הסתיים.
למדינה הזאת קוראים מדינת ישראל. מי שנפשו כרוכה כל כך אחרי הפלסטינים והלאומנות הפלסטינית מוזמן לחיות בין הפלסטינים, לא בין היהודים. אתם לא תהנו מדובשנו, מארצנו, מהמדינה המפוארת שבנינו כאן, ותתמכו באויב. הקרקס הבוגדני הזה הסתיים.
3+איבדנו את הסבלנות גם כלפי חברי כנסת שאומרים בפומבי שהם פלסטינים ולא ישראלים. ובטח ובטח כלפי חברי כנסת שמדבררים את חמאס, או מבקרים משפחות רוצחים. הכנסת צריכה גם כאן, ברוב יהודי מוחלט, לחוקק חוק שכל חבר כנסת אשר מביע הזדהות עם האוייב הפלסטיני – ומבחינתנו, חשוב שתבינו, כל פלסטיני הוא אוייב – כל ח״כ כזה יודח לאלתר מהכנסת. הקרקס הבוגדני הזה הסתיים.
היהודים בארץ ישראל מסרבים לחיות עוד בפחד מפני האלימות המשתוללת בחברה שלכם, ומפני הקריאות הברורות בתוככם לפגוע בשכניכם היהודים. המלחמה הזאת היא קו פרשת המים ביחסי יהודים וערבים בארץ הזאת. הציבור היהודי מבין זאת והחליט על כך בלבו; מוטב שגם אתם תבינו זאת ותפנימו זאת.
מי שפניו לשותפות ולחיים של דו קיום וכבוד למדינת ישראל ותושביה – אהלן וסאהלן. אבל מי שחושב שנמשיך לצפות בו מניף דגלי פלסטין וקורא קריאות מוות לישראל ומבסוט עד ועל הגג כאשר ישראל מותקפת – לא יחייה כאן עוד. זו תקוותי. וזו דרישתי וציפייתי מקברניטי המדינה. ואני משוכנע שאני לא מדבר רק בשם עצמי. הקרקס הבוגדני הזה הסתיים.
כשלעצמי, אני מושיט יד של שותפות ואחווה לכל ערבי-ישראלי שבוחר כאן בחיים של שותפות ונאמנות למקום הזה ולאנשיו. אבל את הסבלנות ללאומנות הפלסטינית המשתוללת שלכם? ובכן, את הסבלנות הדמוקרטית, הליבראלית, הנאורה – סיימתי להפעיל. ותתפלאו לשמוע שאנשי שמאל רבים מאד מאד, שהאמינו באמת ובתמים בלגיטימיות זהותכם הלאומנית הפלסטינית, גם הם אבדו סבלנות ונכונות לכך. גם מבחינתם של הרבה מחבריי השמאלנים – הקרקס הבוגדני הזה הסתיים.
3+מאות אלפי ישראלים מתחמשים בימים אלה בנשק. אם יהיו ביניכם כאלה שיעזו לנסות ולפרוע בנו, ייפגשו משטרה וכוחות ביטחון, ואם לא תהיה ברירה – גם אזרחים – אשר יבהירו לכם כהלכה מה מחירה של בוגדנות בזמן מלחמה. הקרקס הבוגדני הזה הסתיים. ואם יש מי מבניכם שחושב להצטרף לחמאס ולהדליק כאן את המדינה, הוא יתגעגע לאירועי אוקטובר 2000. אל תעזו לבחון את עם ישראל ומדינת ישראל בזמן מלחמה כה גורלית עבורנו. הקרקס הבוגדני הזה הסתיים.
ישראל של אחרי אירועי שבעה באוקטובר היא מדינה אחרת לגמרי. גם אזרחיה היהודיים הם אנשים שונים לגמרי. העם הזה מסמן בימים האלה קו ברור בחול בין אוייב לאוהב. אם חיי המסחר שלכם והפרנסה שלכם והנוחות שלכם כאן בינינו יקרים לכם – זכרו מהי המדינה שאתם אזרחיה. הציבור היהודי סיים לגלות הבנה ולהכיל אויבים מבית. הקרקס הבוגדני הזה הסתיים.
קבלו החלטה. אמיצה. היסטורית. עמוקה. כי אם לא – תלמדו במעשים, ולא במילים, את ההחלטה שקיבל עם ישראל בבוקר שבת של שמחת תורה. וההחלטה פשוטה, חדה, חותכת וברורה – הקרקס הבוגדני הזה הסתיים.
צפו במונולוג המלא של שי גולדן
