הבינה המלאכותית, ובפרט פלטפורמות מבוססות AI, צוברת תאוצה ואהדה בשנה האחרונה, לצד חששות מפני היכולות שלה והשפעתה על חיינו. והנה, נראה כי הטכנולוגיה החדשנית כבר מגיעה לפתחו של ביהמ"ש, הפעם בדמות סטארט-אפ שמטרתו לסייע לעורכי דין, ולצרכנים שהם מייצגים, בתיקון עוולות צרכניות. "תאגידים יחשבו פעמיים לפני שיודיעו על העלאת מחירים", אומר עו"ד אסף טל, המתמחה בפלילים, אך לעומתו מזהיר עו"ד רועי עזרא: "זה עלול לפגוע בכלכלה ובפעילותן העסקית של החברות".
הסטארט-אפ הישראלי, פלטפורמת המודיעין המשפטית דארו (Darrow), נועדה לסייע לעורכי דין לזהות הפרות חוק משמעותיות באמצעות כלי AI ו-NLP. מאחורי הסטארט-אפ, שהוקם כבר בשנת 2020, עומדים גילה חייט, אביתר בן ארצו ואלעד שפיגלמן, שהתמחו אצל שופט ביהמ"ש העליון עוזי פוגלמן והוא הצליח לגייס לאחרונה 35 מיליון דולר. עד היום היא הובילה לניצחון בתיקים בשווי של יותר מ-10 מיליארד דולר.
הנושא של בינה מלאכותית וטכנולוגיה מבוססת AI מייצר ויכוחים רבים ברחבי העולם וגם בישראל, הן לגבי הלגיטימיות של השימוש במידע, הן מפני החשש על איכותו ועוד ועוד. בדיון שהתקיים בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול", בהנחיית מולי ארי, התנהל דיון בנושא הפלטפורמה החדשה שמטרתה לסייע בגיבוש תובענות ייצוגיות כלפי תאגידים הפוגעים בצרכן בצורה כזו או אחרת.
עורכי הדין אורי קינן, רועי עזרא, הסניגור הפלילי אסף טל, רוני אלפסי, צביקה גלזר ואיתי אנשל התקשו להסכים על נחיצותו ועל יעילותו של הסטארטאפ.
"ראשית", אומר עו"ד קינן, "צריך להבין איך הדברים קורים היום. היום בתביעות ייצוגיות יש מקרה פרטני שמגיע למצב שבו הוא נפגע, הוא פונה לעורכי דין ובודקים אם יש אפשרות להגיש תביעה ייצוגית. כאן, המיזם הזה מגיע מכיוון הפוך. למעשה הם אומרים 'אנחנו נחפש את העבריינות המסחרית התאגידית, נראה איפה הנזקים המצטברים, ונוכל אפילו לראות כמה נזקים נגרמו'".
לדברי עו"ד טל, הפלטפורמה החדשה תסייע להגן על האזרח הקטן מפני עוולות של התאגידים: "זה יחייב את אותם תאגידים להתחיל לשמור על הטוהר מידות מולנו האזרחים. זאת אומרת, אם פעם היה אפשר לבצע עוולות מסחריות כלפינו האזרח הקטן, עכשיו יפחדו, יחשבו עשר פעמים לפני שמנסים לחייב שלא כדין או להעלות את המחיר בלי שתדע וכן הלאה. אני חושב שזה שומר סף מעולה".
"מצד שני", מוסיף עו"ד אנשל, "אתה שם גלגל שיניים על פעילות עסקית. פעילות עסקית זו הנשמה של הכלכלה והכלכלה צריך לנוע".
עו"ד אסף טל: "היא צריכה לנוע אבל לא לדרוס את אזרח הקטן".
לפי עו"ד עזרא, התאגידים עצמם יצטרכו לפתח מנגנון משל עצמם, כזה שיאפשר להם לבדוק את עצמם. "זו קונטרה מעולה למיזם הזה", הוא מוסיף, "אבל אם הקונטרה לא תהיה, יכול להיות שתהיה פגיעה גדולה בפעילות ובכלכלה כי הרבה חברות יגידו, ננסה לנהל את העסק שלנו, אין עסק שלא טועה".
לדברי עו"ד אלפסי המנגנון החדש הוא טוב והוא מצטרף לתחום התובענות הייצוגיות שהן חשובות עבור הצרכנים. "לדעתי", היא אומרת, "המנגנון יעצור עוולות יותר מאשר ייצר אותן. תביעות ייצוגיות בסופו של דבר, זה תחום שאני חושבת שהוא מבורך ועוזר להגן על אוכלוסייה במקרים רבים, רואים את זה אצל חברות מסחריות גדולות או קבלניות גדולות שחוטאות לא מעט. זה נכון, חברות טועות וזה בסדר, אבל הן צריכות לבצע בדק בית עצמי היטב ולעשות מנגנוני אכיפה ויש תוכניות אכיפה שהן עושות כדי להימנע מאותן טעויות והן לא עושות את זה מספיק טוב. לכן התביעות הייצוגיות זה מבורך".
מנגד, חושש עו"ד גלזר מכך שהכלי יהפוך לכלי ליצירת כסף במקום לתיקון עוולות. "הכלי הזה", הוא אומר, "נועד לייצר תביעות, וזה בסדר. כמו שמשתמשים בכל כלי אחר, החברה שלנו מתפתחת. יש עורכי דין שמתמחים במציאת העוולות. הם רוצים גם להתפרנס וזה בסדר. אם ניתן להשתמש בכלים שמסייעים לך בזה, אז אין בזה רע. רוב תביעות הייצוגיות לא באות להגן על האזרח הקטן, זה לא פילנתרופיה זה הפך לעסק".
עו"ד רועי עזרא מצטרף לעמדתו ואומר: "יש תובענות רבות נגד המדינה. זה לא רק רווח כתוצאה מחברות מסחריות והכלכלה, המדינה שלנו בעצם יכולה לירות בעצמה באמצעות הכלי הזה. האם המנגנון נועד לייצר רווח? זה סטארט-אפ האנשים מגייסים כספים כדי לייצר כסף ואין כאן שום דבר וולונטרי".
עו"ד קינן: "לא תמיד לייצר תביעות דופק את החברות ועוזר לאזרחים או להפך, העזרה לאזרח יכולה להגיע בעקבות השימוש בכלי הזה גם יהיו יותר תביעות. ברור שתמיד יש את המטוטלת שזזה מצד לצד בין כמות התביעות שמוגשות. אני בטוח שהשימוש בבינה המלאכותית לצורך הגשת התביעות או בדיקת החברות המסחריות, תניב תביעות רבות יותר אבל זה לא בהכרח סותר את העובדה שזה יגן על האזרח".
עקבו אחר התוכנית מחוץ לפרוטוקול
פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב | טוויטר | חדשות משפט לוואטסאפ
ספוטיפיי | לאתר מחוץ לפרוטוקול
