לפני כשבועיים פרסם לראשונה משרד הבינוי והשיכון את דו"ח הדיור הציבורי המצביע על כך שהמלאי בדיור הציבורי ממשיך לרדת. כך למעשה על כל דירה שנרכשת נמכרות 4.7 דירות. האם המדינה עושה מספיק על מנת לספק קורת גג לאוכלוסיות מוחלשות? האם יש דרכים נוספות להתמודד עם משבר הנדל"ן והקושי העצום הניצב בפני אזרחים המבקשים לרכוש דירה?
עורכי דין שהשתתפו בדיון בנושא בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול", בהנחיית מולי ארי, חלוקים בדעותיהם באשר לאופן שבו על המדינה לטפל במשבר.
מדו"ח הדיור הציבורי שפרסם משרד הבינוי והשיכון עולה כי מלאי הדירות הגיע לשפל חדש, של כ־48,200 דירות וכי מתחילת 2023 נקנו 475 דירות – המספר הגבוה ביותר מאז 2019 – אולם נמכרו רק 1,400.
עורכי הדין שהשתתפו בדיון, אורי קינן, רועי עזרא, הסניגור הפלילי עו"ד אסף טל, רוני אלפסי, צביקה גלזר ואיתי אנשל, דנו, בין היתר, בהבדלים שבין דיור ציבורי לפרויקטים שמניעה המדינה למכירת דירות בהנחה, כמו מחיר למשתכן ומחיר מטרה.
עו"ד רוני אלפסי, המתמחה בליקויי בניה, איחורי מסירה ופרויקטים של התחדשות עירונית, טענה בדיון כי יש צורך של המדינה להיכנס לתמונה ביתר שאת ולסייע למי שמתקשים לממן דיור. "אנחנו ערים", היא אומרת, "כבר הרבה שנים למצב שבו אנחנו נמצאים במצוקה של היצע של דירות. הביקוש הוא עצום, גם לאחר שהריבית עלתה, עדיין יש ביקוש ועדיין המחירים גבוהים. אנחנו רואים שהמדינה מנסה גם להיכנס לשוק הזה.
"יכול להיות שזה במובן מסוים גם פתרון לא רע שהמדינה תיכנס קצת יותר לתחום של עידוד דיור ציבורי לטווח ארוך ולא רק לעודד רכישת דירות. תוכניות כמו מחיר למשתכן ומחיר מטרה מעודדים את הרוכשים לקחת דירות במינופים מאוד גבוהים. זוג צעיר זוכה במחיר למשתכן אז הוא רץ לקנות את הדירה וגם את ההון העצמי הראשוני לוקחים במימון כמו גם את המשכנתא, וכשהריביות עולות רואים שיש כאן סכנה מאוד קשה לאותם זוגות צעירים. יכול להיות שזה טוב שהמדינה תתערב במובן הזה, היא תבצע רכישות ותקל על הקבלנים שנמצאים במצוקה גם".
לדברי עו"ד צביקה גלזר, הרכישות שמבוצעות בסופו של דבר על ידי המדינה נועדו לסייע בדיור ציבורי למי שזקוק לכך כשהמדינה מאפשרת לדיירים לרכוש את אותן הדירות במחיר מוזל. "נותנים להם הזדמנות לבוא ולרכוש את הדירות שבהן הם התגוררו, זה פתרון מעולה. הם מקבלים דירה, נכס ויוצאים ממעגל עוני", כך הוא מסביר.
"המהלך הזה", מוסיף לדברים עו"ד איתי אנשל, "מאפשר למי שמתגורר בדיור הציבורי, כמו עמידר, לרכוש את הדירה ולקבל עליה בעלות בהנחות מרחיקות לכת של 90-60 אחוז וזה לפי קריטריונים. זה מבורך. היום למעשה, יש מחסור במלאי הדירות, כי המדינה יצאה באותם מבצעים למכירת הנכסים, לעודד את האנשים לרכוש את הדירות מהמדינה. המדינה מקבלת כסף ויכולה לרכוש דירות נוספות למלאי".
אולם, לעמדת עו"ד רועי עזרא, הדיון מחטיא את המטרה של סיוע לאוכלוסיות המוחלשות שאינם יכולים לעמוד ברכישת דירה, גם לא תחת הנחות ענק. "זה יפה", הוא אומר, "שאנחנו יושבים כאן ודנים בזה, אבל יש שכבה ענייה שצריכה מקום לגור בו. המדינה לא יכולה לוותר על דירות לפני שהיא דאגה לפתרון דיור מלא לאנשים האלה. אני יודע שאין הרמטי ואין מלא, אך לא ניתן לוותר על דירות בתקופה הזו אלא להגדיל את המלאי. הפתרון של מחיר למשתכן ודומיו, זה לזוגות שכן יש להם איזו מסוגלות מסוימת, פה אנחנו מדברים שזקוקים למזון בסיסי, זו השכבה החשובה".
עו"ד אורי קינן, המתמחה בפלילים, מצביע דווקא על פתרונות אחרים על מנת להתמודד עם מצוקת הדיור. לדבריו, יש כיום מלחמות עולם על קרקעות באזורי הביקוש, לא רק במרכז אלא גם בדרום. "אני מציע", אומר עו"ד קינן, "לכל אחד לדמיין את הנסיעה שלו בדרך לאילת ולהיזכר בעשרות רבות של קילומטרים של מדבר צחיח שהמדינה לא טיפלה באזורים האלה. צריך תוכנית לאומית להקמת ערים שלמות, עם תחבורה ציבורית לאותן ערים, צריך פה תוכנית חומש.
"חייבים להפסיק לחיות מבחירות לבחירות, צריך להתחיל לחיות כאילו המדינה הולכת להישאר כאן עוד כמה מאות שנים. צריך לחשוב על תכנון ארוך טווח והקמת ערים אמיתיות, לא חוות בודדים וכדומה ולא עיירות פיתוח. חייבים עוד אזורים שבהם אנשים יוכלו לגור. הכוונה היא לא להקים אזורים שיוגדרו כמקומות לאוכלוסיות מוחלשות. בשלב ראשון צריך לקבע שטח מסוים ולהגיד פה תוקם עיר ולהתחיל לעבוד עם רשות תחבורתית, תעסוקה, תכנון אזורי. התחושה במדינה היא שאנחנו במשך עשרות שנים מתכננים מבחירות לבחירות".
על כך השיב עו"ד אסף טל: "אני לא רואה מישהו מכאן שרואה עצמו יושב עכשיו בעין עבדת ויוצא לעבודה במרכז. צריך לדבר על דבר פשוט, רכבת לאילת. כמה זמן משתעשעים ברעיון הזה? עשרות שנים. גם כשרוצים לעשות את זה יש שטחי אש ושמורות טבע, הגנת הסביבה, איגוד המשאיות ועוד ועוד. יחד עם זאת, חשוב להדגיש שיש אחריות מסוימת למדינה לדאוג לדיור לאנשים שלא מסוגלים להחזיק את עצמם, זה כן".
עקבו אחר התוכנית מחוץ לפרוטוקול
פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב | טוויטר | חדשות משפט לוואטסאפ
ספוטיפיי | לאתר מחוץ לפרוטוקול
