תחילת השנה העברית היא גם הזדמנות לסכם את השנה החולפת, ובמקרה של דיני המשפחה – את השנים האחרונות. דיני המשפחה, תחום יצרי, שעמוס, לצד החקיקה והפסיקה, גם בהרבה מאוד רגש, כעס, תככים ומזימות. בשנים האחרונות טלטלות רבות ושינויים דרמטיים שמהווים מהפכה של ממש. חלק מהשינויים מוכרים לכולם וחלק עברו תחת לרדאר. בין היתר ניתן למנות את חוק גישור חובה, הפסיקה בנוגע לאחריות הורית, תקנות ייפוי כוח מתמשך, הסדרת מעמד ידועים בציבור, והגרת סמכויות בתי הדין הרבניים.
עו"ד אווה שטיינמץ, עו"ד שני ליבמן, עו"ד ישי מויאל, עו"ד ד"ר יפעת לב ארי, עו"ד וטוען רבני אלעד זמיר ועו"ד רועי חלפון דנו בשינויים הדרמטיים שעברו על דיני המשפחה בתוכנית "מחוץ לפרוטקול", בהנחיית מולי ארי.
בין שלל השינויים שעברו על דיני המשפחה, נכנס לתוקפו חוק גישור חובה, המחייב זוגות נפרדים לפנות לגישור בטרם יחלו בהליכים משפטיים הדדיים. לדברי עו"ד חלפון, מדובר בהליך שאינו חדש בעולם המשפט והיה מוכר עד כה בעיקר בתביעות במישור האזרחי. "בעיני זהו מהלך חשוב מצד המחוקק", הוא אומר, "כי עם כל הקושי התוצאה היא חיובית. כמו בכל דבר יש לכך גם חסרונות. הליך גישור בא ואומר שבני זוג שרוצים לפרק את הקשר – צריכים להגיע לפגישות ביחידות הסיוע, הפגישה הראשונה יש חובת התייצבות. יש הרבה בחיים שהליכים כגון אלו נראה שנעשים למראית עין אבל לפעמים הדחיפה הזו דווקא היא זו שמסייעת".
עו"ד שטיינמיץ: "הסטטיסטיקה מלמדת שבשנה הראשונה לגירושין ההליכים המשפטיים הם הסוערים ביותר ולכן בעיני החוק הזה בעיני הוא הצלחה מסחררת וצריך אף להרחיב את תקופת יישוב הסכסוך ולאפשר לאנשים להידבר במשך שנה".
הדברים הללו לא הותירו עו"ד ליבמן אדישה. "אני רוצה לזעוק", היא קראה, "בשמה של הלקוחה שלי שממתינה כבר מספר חודשים לקבלת מזונות זמניים בגלל הפרוצדורה הזו. בזמן הזה יש ילד שלא מקבל מזונות מאז שאביו עזב את הבית. זו דרך מעולה לענות את בעלי הדין, לתת לחזק יותר כוח ולענות את החלש, וזה פשוט כישלון שרק הלכו והעמיקו אותו".
"בסופו של דבר אנחנו צריכים לגשת לנתונים", הגיב על הדברים עו"ד זמיר. "בשנה הראשונה 45 אחוזים מהזוגות לא הופיעו ליחידת הסיוע, שנה לאחר מכן, בשנת 2020 האחוז ירד ל-35. היום אנחנו עומדים על 30 אחוזים שלא מופיעים ליחידת הסיוע – לקרוא לזה כישלון זה לא, אבל זו גם לא הצלחה. בסופו של דבר, אלו שמצליחים לסגור הסכם ביחידת הסיע, אלו בין 15-16 אחוזים מהמתגרשים זו אומנם לא הצלחה מסחררת אבל גם לא כישלון חרוץ. אין בזה שום ספק שכשמגיעים אנשים להתגרש יש חוסר ודאות, במקום לרוץ ישר ולבזבז הרבה כסף לפעמים אפשר להשתמש ביחידת הסיוע בצורה טובה".
גם עו"ד לב ארי סבורה כי אין מדובר בהצלחה כלל וכלל. "אני", היא מספרת, "נתקלת באנשים שרק רוצים להיפטר מהעונש הזה, ואני אומרת חד וחלק כשאני מזהה שעצימות הסכסוך היא גבוהה וכשאני מזהה שיש משהו נפיץ, אני אומרת להם חד משמעית, תחתמו על האופציה של לא להמשיך את ההליכים ביחידת הסיוע. מדוע? כי אנשים שם לא מקבלים ייעוץ והם ממשיכים את ההליך וזה נמשך עוד ועוד ועד שנה, הם לא מוצאים את הידיים והרגליים, אין מזונות, ויש באמת כאוס אחד גדול. בהתחלה זה היה משהו שלא ידענו לאכול אותו, מבחינת עורכי הדין, אבל עם הזמן, אם עורך הדין מספיק מקצועי הוא יודע לזהות מי עומד מולו. דבר נוסף, החוק נורא נחמד אבל יחידת הסיוע לא נותנת באמת מענה, יש שם עורך דין שמדלג בין המקרים, עובדת סוציאלית ששואלת שאלות סתמיות. היום זה הפך בעיקר לכלי של תפיסת סמכות – אני רוצה שזה הולך לביה"ד הרבני או לביהמ"ש למשפחה".
עו"ד מויאל תומך בעמדה שהליך זה הוא כישלון. "אני חושב שזוג שרוצה הליך גישור בהיפרדות שלו ייגש לשם מרצונו ובצורה עצמאית. מה שההליך הזה עושה זה להשהות את ההתדיינות בין הצדדים וקבלת ההחלטות, בין קבועות ובין זמניות, בזמן ההליך יישוב סכסוך וזה רק מגביר את העצימות של הסכסוך. ברגע שנפתחו ההליכים נורתה יריית הפתיחה, ועכשיו אי אפשר באמת לבצע מהלכים למעט זמניים שהם מאוד דחופים. אפשר רק להמתין לפגישת הגישור הראשונה ובינתיים היא גורמת למתחים ביניהם לגדול, כי שום דבר לא פתור ויש המון אי ודאות".
עו"ד חלפון מסכם: "כמו בהרבה דברים יש יתרונות וחסרונות. כשאנשים מגיעים לתהליך הזה חשוב להם מאוד שכל הדמויות שהם הולכים לפגוש יגידו להם שהם צודקים, שהם עושים את הדבר הנכון ולכן כשמגיעים ליחידת הסיוע זה עלול להוות פתיח לא טוב להליך המשפטי משום שמחכים למוצא פיה של אותה עובדת סוציאלית".
סוגיה נוספת שעברה שינוי משמעותי בדיני המשפחה היא סוגיית המזונות, מהפכת השוויון וכל נושא האחריות ההורית. השינוי הזה נבע מפסק הדין שניתן בשנת 2017 בביהמ"ש העליון שחולל מהפכה של ממש.
"המהפכה הזו", אומר עו"ד שטיינמץ, "הגיעה מלמטה, מהשטח. מהפכת המזונות התחילה בעצם מפסיקת ביהמ"ש למשפחה. שופטי ביהמ"ש למשפחה התחילו עם שינוי של גובה המזונות שפסקו. הם החלו לפסוק בהתאם להכנסות, בהתאם לאופן שבו המשפחה חיה בארץ. זה אומר שאם הגבר מרוויח פחות, המזונות יותאמו ולא יונחתו מספרים לא ריאליים לתוך המשפחה שחייה עד עכשיו עם סכומים מסוימים. אנחנו שוב פעם פוגשים את הבעיה הזו עם הרחבת הסמכויות המדוברת של הרבני, כי אנחנו חוזרים להלכה וההלכה עדיין מחייבת את האבות לזון את ילדיהם והמספרים של המזונות חלים על האב. מזונות חייבים לפגוש את המספרים שאיתם חיה המשפחה עד הגירושין, ולא לייצר גם מעכשיו בית עשיר ובית עני כי היחידים שייפגעו זה הילדים".
"פסיקת העליון", מוסיפה עו"ד לב ארי, "שינתה במקביל את זמני השהות ואת גובה המזונות. אותו פסק דין קבע 3 מרכיבים בסיסיים – עד גיל 6 אחריות הורית שווה, שני ההורים חולקים באחריות שווה, ושני ההורים משתכרים אותו הדבר. הבעיה היא הניצול לרעה שנעשה מצד גברים רבים. הם תובעים משמורת משותפת ואז המזונות נפסקים ברף הנמוך, אבל הם לא באמת רוצים או מבצעים את אותה הורות משותפת ואחריות הורית".
עו"ד חלפון מסכים עם הדברים. "מגיעים אלי לקוחות", הוא אומר, "ואני רואה שברגע שזוג בא להתגרש כל מה שמעסיק את הגבר באופן אוטומטי וזה גם מה שהפסיקה יצרה זה משמורת משותפת. למרות זאת, יש היגיון בפסיקה כזו, לפסוק מזונות נמוכים כשכל אחד מכלכל את הילדים אצלו ויש הוצאות משותפות".
"פסיקת בג"ץ מדבר על אחריות משותפת", מבהירה עו"ד ליבמן, "על שני ההורים שהולכים לרופא עם הילדים, מפסידים ימי עבודה אם הילד חולה, שניהם יושבים עם הילדים בבית בחופש, נטל הגידול הוא שוויוני וזה לא קורה כמעט באף בית. כמו בפסיקת המזונות הקודמת, המהפכה הזאת הפכה את הגלגל, עברנו ממצב שהמזונות היו גבוהים בלי קשר להכנסת הגבר ואם יכול לעמוד בכך, למצד שבו המזונות נמוכים גם כשיש פערים בהכנסה ורק בגלל שהגבר תבע משמורת משותפת. כשאנחנו אומרים שהוא לא כשיר לזמנים שוויוניים – אז אומרים שאם לא יעמוד בזה שנגיש תביעות נוספות – כאשר הוא החזק ויכול לנהל הליכים משפטיים, ואילו האישה, שאין לה את היכולת, הן לא מצליחות להחזיק מקום עבודה וכן הלאה".
עקבו אחר התוכנית מחוץ לפרוטוקול
פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב | טוויטר | חדשות משפט לוואטסאפ
