חברת הסטרימינג הבינלאומית "נטפליקס" נתבעה לפני מספר חודשים במיליוני שקלים על ידי חברה לזכויות יוצרים ישראלית בשם "אשכולות". בתביעה נטען כי נטפליקס מפרה בצורה שיטתית את הוראות הדין ופוגעת במשך שנים באמנים המבצעים בישראל. החברה הבינלאומית ניסתה לחמוק מהתביעה ומהדיון בה בישראל והפירמה המייצגת אותה כאן, טענה כי אינה יכולה לקבל בשמה את התביעה. "איננו מוסמכים לקבל את התביעה", טענו בביהמ"ש, אך עמדתם נדחתה. ביהמ"ש קבע כי מדובר בהגשה כדין לכל דבר ועניין.
מהי בכלל המצאה כדין והאם בוצעה מסירה כדין של התביעה לתאגיד השידור נטפליקס?
עורכי הדין דורון אריאל, יוחנן דוניץ, יפעת בן אבי בראון, ורד לוי, אימבר גולן פרטוש ומשה בן דוד דנו בחומרת ההחלטה בתוכנית הטלוויזיה "מחוץ לפרוטוקול", בהנחיית מולי ארי העורך הראשי של אתר חדשות המשפט "אוביטר".
"בייפוי כוח", אומרת עו"ד בן אבי בראון, "צריכה להיות החרגה ספציפית שאומרת שעורך הדין המייצג אינו רשאי לקבל כתבי בית דין שאינם קשורים לנושא שהוא מייצג. מרגע שהוא מייצג את אותה החברה הוא רשאי לקבל בשמה כתבי בית דין".
"צריך לעשות סדר", מוסיף עו"ד אריאל. "הפסיקה אומנם מדברת על כך שניתן להגביל את ייפוי הכוח. כפי שאדם שמייצג בשלב המעצר לא חייב לייצג בכל ההליך ויכול לייצג בשלב מסוים כלשהו. יחד עם זאת, משרד שהייצוג הקבוע שלו בכל ענייני הלקוח בארץ, הוא מטפל עבורו, הוא מעין כתובת עבורו בארץ ועל כן קשה לו להתחמק גם אם סייג את ייפוי הכוח".
לדברי עו"ד אריאל, מדובר בשיטה שנועדה לסרבל ולהכביד כלכלית על התביעה, שיטה הפוגעת ביעילות ובהגינות הכללית. "בסופו של יום צריך לקבוע כלל ברור", הוא מוסיף. "משרד עוה"ד שסירב לקבל תביעה בשם הלקוח בחו"ל, לא יוכל בשום מחיר לייצג באותה תביעה ויצטרכו לקחת משרד אחר. יש כאן פן כלכלי משמעותי, ויהיו לא מעט עוה"ד שיקבלו את התביעות הללו וימליצו ללקוח שלהם לא לעבור את כל המסכת הזו עד שזה יגיע בחזרה כי בסופו של יום הם יפסידו את הייצוג ולכן צריך להיות הוגנים. מקום שעוה"ד אכן נשכר לטפל רק במשהו ייחודי זה הגיוני, מקום שזו שיטה על מנת לחמוק ולהציק לאזרח הפשוט שתובע חברת ענק שנמצאת בארה"ב, צריך למנוע את זה".
"יש פה אלמנט של יעילות וגם נוחות של המערכת", מוסיפה עו"ד לוי. "צריך לקחת בחשבון שעוה"ד שמיצג את החברה יש לו קשר עם הגורמים הרלוונטיים. לא צריך לעבור מסכת של עינויים ובקשות והוצאות כדי להגיע לחברה מסוימת".
לדברי עו"ד בן דוד, הבעייתיות היא בכך שביהמ"ש אינו מתחיל לדון בתיק בלי שבוצעה המצאה כדין. "אז", הוא אומר, "מתחיל המשחק, בין אני מייצג או לא מייצג. כל מי שמשחק כאן משחק באש כי ביהמ"ש יכול להחליט כך או אחרת".
"ביהמ"ש", מצטרף לדברים עו"ד אריאל, "קורא למחוקק להסדיר זאת ובצדק. כיום, עם הרשתות החברתיות ובכלל, אנחנו מתנהלים כל הזמן מול חברות בינלאומיות ולא יתכן שמי שמתנהלים מולו בארץ, רוכשים ומשתמשים במוצריו, לא ניתן יהיה לתבוע אותו כאן. אי אפשר להחליט שאתה מוכר בארץ אך לא יכול להיתבע בארץ".
לעמדת עו"ד דוניץ, הסוגייה המרכזית במקרה הזה היא היעילות. "כשמדובר במשרד שמייצג באופן קבוע את החברה, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהוא יעביר הלאה את מסמכי התביעה לגורמים הרלוונטיים. מבחינה זו, המטרה הושגה וזה בכלל לא קשור אם הם ייצגו בהליך עצמו או לא. המסמכים נמסרו למי שצריך ועל כן יש כאן ידיעה ויש כאן מסירה כדין".
עקבו אחר התוכנית מחוץ לפרוטוקול
פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב | טוויטר | חדשות משפט לוואטסאפ
ספוטיפיי |
