כוכב הילדים קוגומלו (לביא קגן), מדריך מוסמך וינגייט ומי שבעצמו חווה חרם כילד והיום מקדיש את זמנו למען מיגור אלימות בני נוער וילדי הגנים בקמפיין "מי שאמיץ לא מרביץ" שכולו בהתנדבות מלאה נותן טיפים להורים כיצד להתמודד עם חווית האלימות שהילדים עוברים וכיצד לזהות אותה. בעקבות הסרטונים המופצים ב24 שעות האחרונות ברשתות.
"אז שנת הלימודים נפתחה. הילדים חזרו למסגרות. חלקם שבו למצב עצוב ומוכר בו הם סובלים מאלימות על כל גווניה: בצורה של חרם, אלימות מילולית, קללות וגידופים, ואף אלימות פיזית כפי שראיתם בסרטון, כתב כוכב הילדים, "ב-24 שעות האחרונות יצא לי להיחשף לאינספור סרטוני רשת בהם מתקיימת אלימות שמופנית לתלמידים, אלימות שאי אפשר ואף אסור להתעלם ממנה. זאת הסיבה שהרגשתי חובה לכתוב את הפוסט הזה".
"בתור הורים, מוטלת עלינו החובה לשים לב ולהיות קשובים לילדנו ולסביבה המקיפה אותם", כתב קוגמלו את המובן מאליו, ועבר לתת המלצות כאיש חינוך לא פורמלי: "אני ממליץ מאד להיעזר בפעילות גופנית ובספורט בכלל בכדי להתמודד עם האתגרים החברתיים של ילדכם. ברוב הפעמים יש בכך כדי לעורר שיתוף מצד הילדים ולנסות לעזור להם".
מזעזע: נערים מבצעים לינץ' בנער בפתח תקווה | שימוש על פי סעיף 27 א'
לדבריו, העיסוק בספורט ופעילות גופנית יכולים להדגיש את החוזקות של הילד: "אני ממליץ לרשום את הילד לחוג שיעורר בו את תחושת ההצלחה. היכולת להתגבר על מכשולים ותחושת ההצלחה שהילד חווה מחזקת את המסוגלות העצמית שלו. החיזוקים שהילד חווה במסגרת הספורט והפעילות הגופנית מעוררים בפני הילד כי הוא מסוגל להתמודד עם קשיים גם במסגרות אחרות בהן הוא לוקח חלק".
2+הטיפ השני הוא ביצוע פעילות גופנית משותפת של הורה וילד: "היא יכולה ליצור חיבור וקשר, לגרום לו להרגיש חופשי ופתוח יותר וכך לתת לו הרגשת ביטחון ביכולת לשתף אותנו ההורים בחוויות הקשות שעוברות עליו. הטיפ השלישי הוא להיות מודעים להרגלים של הילד: "נעקוב אחרי הפעילויות החברתיות בהם הוא לוקח חלק, ונבחן האם חל שינוי בהתנהגות, האם חלה ירידה בכמות האירועים החברתיים בהם הוא בוחר להשתתף, האם חל שינוי פתאומי ביחס של הילד כלפי המסגרת החברתית או החינוכית".
2+"מהניסיון האישי שלי שיח קשוב בגובה העיניים יסייע להורים להבין טוב יותר את המצב ובכך לתמוך בילד באופן מתאים", כתב, "זה לא קל, לפעמים אנחנו עמוסים בקשיי היומיום אבל צריך למצוא את הרגע לעצור וללמד את הילד לתקשר איתנו בין אם זה לפני חוג, לפני שינה או בנסיעה ברכב. ברגע שההורה ישתף גם הוא בקשיי היומיום שעוברים עליו הילד ישר ייפתח בפניו ולכן חשוב לא רק לשאול "איך היה בבית הספר", אלא להתייחס לילד כדמות בוגרת וקשובה".
"הפוסט הזה כמו שהוא מוקדש להורים הוא מוקדש גם למשרד התרבות החינוך והספורט", ציין קוגמלו, "החינוך והעתיד של הילדים בידיים שלנו והכל בר שינוי.
יש משפט מוכר וחשוב שאומר שכל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו. אם כל אחד מאיתנו ישאף להיות המבוגר הזה, הילדים יוכלו לזכות בשנה טובה הרבה יותר".
