דוח הסניגוריה הציבורית לשנת 2022 הסוקר בהרחבה את פעילות הסניגוריה בשנה החולפת הוגש לשר המשפטים ולוועדת הסניגוריה הציבורית. על פי הדוח בשנת 2022 ייצגה הסניגוריה הציבורית בכ-61% מהתיקים הפליליים שנפתחו בבתי משפט השלום ובכ-29% מהתיקים שנפתחו בבתי המשפט המחוזיים.
הדוח עוסק בין היתר במשבר הכליאה הלאומי. על פי הממצאים, השנה ישנה פגיעה קשה בזכויות הכלואים. בדוח נכלל פרק מיוחד שעוסק במשבר הצפיפות במתקני הכליאה. חלפו כבר חמש שנים מאז ניתן פס"ד בג"ץ הצפיפות, אך המדינה עדיין לא הצליחה לעמוד בהוראותיו וקיבלה הארכה נוספת של חמש שנים.
5+העלייה בשיעור המעצרים מחד, ואי נקיטת צעדים מספיקים להעמדת שטח מחייה מינימאלי לכל אסיר ועצור מאידך, הובילו למציאות בה שירות בתי הסוהר סגר השנה את שעריו למשך מספר חודשים, וסירב לקלוט עצורים חדשים.
בתקופה זו עצורים רבים לא הועברו למתקני המעצר של שב"ס עם סיום חקירתם, אלא נותרו ללון בתחנות המשטרה. פרקטיקה זו גרמה לפגיעה קשה בזכויות העצורים.
5+עוד עלה כי העצורים נאלצו לסבול מהלנה על רצפה חשופה, היעדר גישה לשירותים, מזון ושתייה, שהייה בתנאים של מחנק וצחנה, ועוד. על בסיס הממצאים פרסמה הסניגוריה הציבורית דוח תנאי כליאה מיוחד, אשר תרם תרומה מכרעת להפסקת הפרקטיקה של הלנה בתחנות.
על פי הדוח, בעיית הצפיפות היא תוצר לוואי של מדיניות כליאה רחבה מדי. המפתח לפתרון בעיית הצפיפות טמון בצמצום כליאה עודפת: הפחתת שיעורי המעצרים בפרט בעבירות קלות, צמצום השימוש במאסרים קצרים, הגברת השימוש במנגנון השחרור המוקדם, ועוד.
5+עוד סקר הדוח כתבי אישום שלא היה מקום להגיש. בשנה החולפת הוחלט להפנות זרקור לתופעה נרחבת של חזרה מכתב אישום על-ידי התביעה.
התופעה של חזרה מכתב האישום משליכה גם על כמות התיקים המסתיימים בתוצאה של זיכוי, שכן לפחות חלק מן התיקים בהם המאשימה בוחרת לחזור מכתב האישום היו מסתיימים בזיכוי, לו היו מתנהלים.הבדיקה העלתה כי מבין כלל התיקים בייצוג הסניגוריה – כ-19% הסתיימו בחזרה מאישום על-ידי התביעה. בעקבות עריכת הבדיקה, הוחלט לטייב את הזנת הנתונים ולעדכן את תוכנת הסניגוריה הציבורית בהתאם, כדי לקבל תמונה רחבה ומדויקת יותר של התופעה.
ריבוי מעצרים עד תום ההליכים
על פי נתוני המשטרה, בשנת 2021 היו בישראל 21,573 מעצרים עד תום ההליכים. ישראל היא בין חמש המדינות בעלות שיעור העצורים הגבוה ביותר ל-100 אלף איש בקרב מדינות ה-OECD.
5+מעצרים עד תום ההליכים, שלעיתים מתמשכים חודשים ארוכים מקשים על הנאשם לנהל את הגנתו כראוי ולעיתים מהווים מנוף לחץ חזק לוויתור על טענות הגנה ולעריכת הסדר טיעון שתוצאתו קלה מן המעצר בו צפוי הנאשם להיות נתון אם יעמוד על ניהול משפט.
בנסיבות אלו אף עולה חשש ממשי להודאות שווא ולהרשעת חפים מפשע. לנוכח פגיעתו של המעצר עד תום ההליכים בהגינות ההליך המשפטי ובסיכוי להביא לתוצאה צודקת, כפי שפורט לעיל, הסניגוריה הציבורית סבורה כי ראוי לצמצם את תקופות המעצר, ולתחום אותה לפרק זמן שלא יעלה על עונש המאסר הצפוי לנאשם באם יורשע.
ייצוג נוער
הסניגוריה הציבורית ייצגה ב-10,281 הליכים של בני נוער, המהווים כ-10% מכלל ההליכים בהם ייצגה הסניגוריה הציבורית בשנה זו. הסניגוריה ייצגה בכ-79% מהתיקים שנפתחו בבית משפט השלום לנוער ובכ-32% מהתיקים שנפתחו בבית המשפט המחוזי.
5+בשנת 2022 בוטלו 601 כתבי אישום בתיקי הנוער בעקבות בקשות שהוגשו על-ידי הסניגוריה הציבורית, כ-29% מתיקים אלו בוטלו בשל בקשות הסניגורים לסגירת התיק הפלילי עקב קיומו של הליך טיפולי חלופי.
ייצוג אנשים עם מוגבלויות
בשנת 2022 ייצגה הסניגוריה הציבורית 814 נאשמים עם מוגבלות נפשית או שכלית שהוגש נגדם כתב אישום ועניינם הסתיים באחת משתיים: 565 מקרים הסתיימו בהפסקת הליכים. 249 מקרים הסתיימו בזיכוי מחמת אי שפיות הדעת.
5+הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען: "הדוח השנתי לשנת 2022 מתמקד במשבר הצפיפות החריף במתקני הכליאה במדינת ישראל. בשנה זו נתקלנו בראשונה במצב בו שב"ס סוגר את שעריו בפני עצורים נוספים מפאת צפיפות חריגה – ביטוי קיצוני לקריסת תשתיות הכליאה במדינת ישראל.
"כתוצאה מכך, עצורים הוחזקו במשך ימים ארוכים בתחנות משטרה שאינן ערוכות לכך, בתנאים תת-אנושיים, כשהם מולנים על רצפה חשופה, ללא נגישות לשירותים ומקלחת, ללא אספקה ראויה של מזון ומי שתיה, ובהיעדר מענה רפואי מספק. במסגרת הדוח, הסניגוריה מצביעה על פתרונות ראויים וישימים לבעיית הצפיפות במתקני הכליאה.
"בעיית הצפיפות היא תוצר לוואי של מדיניות כליאה רחבה מדי ולכן הפתרון אינו טמון בבינוי והרחבת מתקני כליאה אלא בהפחתת כליאה עודפת. למרבה הצער, בישראל 2022 הייתה כליאה מיותרת רבה, בעיקר של אוכלוסיות מוחלשות המעורבות בעבירות קלות".
