הממשלה והכנסת הגיבו הבוקר (שישי) לעתירות שהוגשו נגד ביטול עילת הסבירות לקראת הדיון שיתקיים בעניין ביום שלישי הקרוב. "אין בכוחו של ביהמ"ש לשים עצמו מעל הריבון, ואין מי שעומד מעל חוקי יסוד", הבהירה הממשלה. "אין מקום לעריכת ביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד אשר התקבלה על ידי הכנסת בכובעה כרשות מכוננת", הוסיפה הכנסת.
"עמדת ממשלת ישראל היא כי בית המשפט הנכבד מנוע מלתת סעד בדבר תוקפו של חוק יסוד או של תיקון לחוק יסוד כמבוקש בעתירות. עמדתה זו של ממשלת ישראל נשענת על עקרון ריבונות העם, עקרון שלטון החוק, עקרון הפרדת הרשויות, ועל המדרג הנורמטיבי של החקיקה בישראל שהוכר גם בידי בית המשפט הנכבד עצמו", נכתב בתגובה שהוגשה בשמה של הממשלה, ראש הממשלה ושר המשפטים לבג"ץ הסבירות.
2+הממשלה הבהירה כי עמדתה נסמכת גם "על כך שאין בקרב מדינות המערב המתוקנות ביקורת שיפוטית על תיקוני חוקה ללא הרשאה מפורשת בחוקה עצמה, על כך שביקורת שיפוטית על קודקוד ההכרעה הדמוקרטית איננה 'משפט', שהרי אין דין שמכוחו ניתן לפסוק, והיא עלולה להוביל לאנרכיה, על שלילת הנחת העותרים שלפיה בית המשפט הוא שליט כל-יכול הנהנה מעליונות על חוק היסוד שהסמיך אותו, ועל שלילת הנחתם שלעולם הצדק והמוסר המוחלטים יעמדו בצידה של הרשות השופטת לבדה".
"אין בכוחו של בית המשפט הנכבד לשים עצמו עליון על הריבון"
בתשובה לטענות המשיבים התייחסה הממשלה לעובדה שלבית המשפט כלל אין סמכות להתערב בחקיקת חוקי יסוד ועל כן יש לדחות את טענות העותרים: "אין בכוחו של בית המשפט הנכבד לשים עצמו עליון על הריבון בישראל ולנכס לעצמו סמכות ביקורת על חוקי היסוד, שהם קודקודה של הפירמידה הנורמטיבית במערכת המשפט הישראלית",
עוד הבהירה הממשלה כי הואיל ומדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, הסמכות של מוסדות השלטון ומקורה נתונים לריבון – הלא הוא העם: "אזרחי ישראל מיוצגים בכנסת, בדרך שנקבעה בחוק-יסוד ובחוק, ועל כן הסמכות ומקורה הם בכללים שקובעת הכנסת, בחוקי היסוד, ואין מעליהם דבר".
הממשלה גם הבהירה לבית המשפט את מקומו וציינה כי מדינת ישראל היא מדינת שלטון-חוק וכי "אין מוסד ואין איש העומד מעל החוק. ואם החוק, לפי התורה שפיתח בית המשפט הנכבד, כפוף לחוקי-היסוד, הרי שאין מוסד ואין איש העומד מעל לחוקי-היסוד".
2+"אלו הם אבני היסוד של המשטר בישראל, כפי שמחייב משטר דמוקרטי וכפי שציין, וחזר וציין, גם בית המשפט הנכבד. אשר על כן, ממשלת ישראל סבורה שהפרתם או שינויים אינם סמכות בית המשפט הנכבד, הפועל מכוחן של הסמכויות הנרחבות שהעניק לו הריבון בחוק-יסוד ובחקיקה ובגדרן של סמכויות אלו בלבד", הוסיפו המשיבים.
"עניינו של ההליך דנן", הגדירה הממשלה את גבולות הגזרה, "הוא שאלת גבולות סמכותה של הרשות השופטת ושל בית המשפט הנכבד. סמכותה של הכנסת לחוקק חוקי יסוד אינה נתונה במחלוקת. על העותרים, במסגרת הליך זה, להרים את הנטל להראות כי אין גבול לסמכויותיו של בית המשפט הנכבד, וכי זכות המילה האחרונה נתונה לו לעולם, גם על החלטות הריבון העקרוניות ביותר. הממשלה סבורה כי במדינה דמוקרטית לא תיתכן שלילה כזו של ריבונות העם".
2+הכנסת נגד פגיעה של בג"צ ברשות המחוקקת והמכוננת
גם מטעם הכנסת פורסמה חוות הדעת שטוענת כי יש לדחות את העתירות על הסף מחמת היעדר בשלות, זאת לצד הבהרות לעניין החקיקה עצמה וההשלכות להמשך: "הכנסת חוזרת על עמדתה המסורתית כי בהעדר מקור סמכות מפורש בחוק או בחוק-יסוד, אין מקום לעריכת ביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד אשר התקבלה על ידי הכנסת בכובעה כרשות מכוננת".
הכנסת גם הבהירה לבג"צ כי אין מקום לערוך ביקורת שיפוטית לרפורמה המשפטית המוצעת בכללותה, שלא אושרה ושתוכנה לעת הזו אינו ידוע: "הטענה שחוק היסוד המתקן הוא רק הפרק הראשון של שינוי מקיף יותר, שעשוי לפגוע בעתיד בליבת דמותה הדמוקרטית של מדינת ישראל, היא טענה שיש לה מקום בשיח הציבורי, אך לא ניתן לבסס עליה ביקורת שיפוטית".
