להעלאת הריבית יש מטרה ברורה (אנחנו נדון בה בכתבה הזו) אבל תופעת הלוואי שלה היא 'ישיבה על הגדר'. ישבנו עם שי פרלמן מ'פרל ייעוץ משכנתאות' כדי להבין לעומק את משמעויות העלאת הריבית והאם יש ל'אדם הפשוט' מה לעשות בנדון? התשובה הולכת להפתיע אתכם.
למה בכלל צריך להעלות את הריבית?
לפני שנבין את המשמעות של העלאת הריבית, חשוב לעצור לרגע ולשאול את השאלה המתבקשת: למה בנק ישראל מעלה ומעלה את הריבית?
כמו שכתבנו בפתיח, זה יישור קו עם המדיניות בכל העולם אך זו כשלעצמה אינה הצדקה מספקת, הריבית היא כלי בידי הבנק המרכזי, גם בישראל וגם במדינות אחרות, במיוחד בעולם המערבי בה אין "כלכלה מאורגנת" אלא שוק חופשי. אז מדוע בכל העולם הריבית עלתה?
התשובה לשאלה זו מתחילה באירועי קיצון. זה יכול להיות ברמה המקומית, כלומר ארצית, נניח בעקבות מצב בטחוני מתמשך, חוסר יציבות פוליטי או פגיעה במקור הכנסה מרכזי במדינה, וזה יכול להיות אירוע קיצון בקנה מידה בינלאומי כמו משבר אנרגיה, מלחמה, או במקרה הטרי והמאד רלוונטי שלנו – מגיפה.
כפועל יוצא מאירועי הקיצון האלה אנחנו רואים תחילתו של משבר כלכלי, לייה במחירים ואובדן של ערך המטבע. או כמו שאנחנו מכירים אותו בארץ – מדד המחירים לצרכן העולה בעקבות עליית המחירים. כשמדד המחירים לצרכן עולה נוצרת אינפלציה, כלומר שחיקה של השקל. כלומר, אם לפני שנתיים יכולנו לקנות גלידה ב- 10 שקלים היום אותה גלידה תעלה 12 שקלים. כלומר, הכסף שלנו קונה פחות.
בשביל למתן את התופעה בנק ישראל מעוניין לגרום להאטה כלכלית, לשם כך הוא מעלה את הריבית. כשהריביות עולות כל עסקאות האשראי מאטות והפעילות במשק פוחתת. זה גורם להאטה מצד אחד, אבל מהצד השני – בולם את האינפלציה ושומר על ערך הכסף. וזו למעשה הסיבה המרכזית (והכמעט יחידה) לעליית הריבית.
אך עליית הריבית וההאטה גם גורמות ל"תופעת לוואי" כמו ישיבה על הגדר. אנשים שיש להם הון עצמי ומעוניינים לרכוש דירה, אך ממתינים להתאוששות וירידת הריבית. מצד שני, אנשים שכבר רכשו דירה סופגים עלייה אסטרונומית בהחזרים. האם מדובר בהתנהלות כלכלית נכונה? מייד נגלה.
1+"משכנתא היא לא ריצת ספרינט, היא מרתון"
"החדשות תמיד מנבאות שחורות בכל מה שקשור לריבית" מתרגז מעט שי פרלמן כשהוא מסביר לנו על המצב בשוק "אבל צריך להבין כמה דברים: אחד, שמשכנתא היא לא ריצת ספרינט, היא מרתון. אנשים פורסים את לוח התשלומים של המשכנתא ל- 15, 20 ו-30 שנים והגיוני מאוד שבחלק מהזמן הריבית תעלה ובחלק האחר שלו הריבית תרד. יועצי משכנתאות הם לא נביאים" הוא מוסיף בחיוך "אבל החוכמה היא ליצור תמהיל משכנתא נכון להיערך למרבית התרחישים האפשריים מבעוד מועד".
האם באמת אחרי כל עלייה מגיעה ירידה?
האמירה הנוקבת של שי פרלמן על כך שמתישהו הריבית תרד היא לא 'פרץ של אופטימיות', יש לזה הסבר כלכלי הגיוני. כשעליית הריבית משיגה את המטרה שלה, כשהשוק נרגע מעט והאינפלציה יורדת, לריבית אין סיבה לעלות. להפך. במקרה כזה, בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית. מדובר בתהליך הדרגתי שגם מושפע מהמגמות העולמיות.
"אפשר כבר לראות ניצוץ של בלימה, כך למשל בחודש יולי 2023 בנק ישראל החליט לא לעלות את הריבית שעמדה על 4.75% מחודש מאי שקדם לו, אבל זה בדיוק העניין, אחרי כל עלייה מתישהו מגיעה ירידה. אם זה יהיה בעוד חודש? חצי שנה? שנה? אי אפשר לדעת. בעולם הכלכלי אני בעד גישה של לקיחת אחריות, תכנון מקצועי ונקיטת צעדים. גם כשהריביות עולות אפשר לשבת ולבנות תמהיל מדויק שיתחשב בשינויים הצפויים" שי מסביר.
מה יעשה מי שרוצה לרכוש דירה?
שי פרלמן, יועץ משכנתאות בכיר, ממייסדי התאחדות יועצי המשכנתאות בישראל ובעל ניסיון רב שנים בשוק המשכנתאות, הוא בדיוק האדם לענות ל השאלה – מה מומלץ למי שגייס הון ראשוני לרכישת דירה ומעוניין לקחת משכנתא לעשות? לפעול או לחכות? קיבלנו תשובה מפתיעה.
"הדבר הראשון, והכי חשוב, הוא לא 'לחכות שיעבור זעם' ולפנות לאיש מקצוע מהתחום. הסיבה היא, שאיש מקצוע יכול וצריך להתאים עבור כל אחד, את המשכנתא הטובה ביותר, בהתאם למצב של השוק היום, למצב של השוק בעוד שנה ו-10 שנים, למשפחה עצמה ולסטטוס שלה. נכון, לפעמים ההמלצה לאחר בחינת התיק היא באמת לחכות, אבל זה תלוי בכל כך הרבה גורמים. זה ממש לא אוטומטי" הוא מסביר. "אף אחד לא מספר לנו את זה בחדשות, אפשר לבנות כבר היום תמהיל של משכנתא שמתחשב במצב. אבל זה לא כותרת שמוכרת עיתונים… תכנון נכון יכול לרכך את המכה של הריבית. בשביל זה צריך אנשי מקצוע שיש להם ניסיון והם בקיאים בתחום. זה לא קסם, לא פרוטקציות ולא העיניים היפות שלי, זה המקצוע".
ומי שכבר לקח משכנתא וחווה עכשיו עלייה בהחזרים?
"אתייחס לשני מצבים. מצב אחד שמשפחה מתמודדת עם החזרים גבוהים כשהבסיס להתנהלות הכלכלית שלה הוא לא בריא. בלי קשר לריבית. במצב כזה צריך לבחון את המשכנתא, אבל לא רק. הייחודיות של המשרד שלנו היא 'לא לשים פלסטרים', אלא לייצר תכנית הבראה שלמה, חשוב לטפל בהלוואות ולנסות להפחית החזרים, אבל חשוב לא פחות לטפל בהתנהלות וההבנה של המצב. המצב השני הוא שהמשפחה מתנהלת נכון מבחינת כלכלית ועדיין המשכנתא חונקת. במצב כזה נתמקד רק בהפחתת ההחזר. אני רוצה להדגיש תמיד יש מה לעשות".
לסיום, איזה עצה תרצה לתת לכל מי שבחר בטקטיקה של 'שב ואל תעשה'?
"העצה הכי טובה שלי היא לנקוט בפעולה. המצב הכי גרוע בתחום הכלכלי הוא לא לתכנן, לא לפעול, ולחכות ל'מזל' שיגיע. אם נערכים נכון, עם הבנה וידע מקצועי, אפשר למזער את הקשיים ולהגיע להישגים כלכליים מרשימים".
1+