ההחלטה של בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה היא החלטה מצוינת שמאזנת בין החשש למיתון לבין מילוי תפקידו החשוב ביותר של הבנק המרכזי – שמירה על יציבות המחירים.
אנחנו מבינים את הקשר בין עליות מחירי המוצרים והשירותים בשוק לבין הריבית: בנק ישראל שולט בכמות הכסף בשוק ובחשבונות שלנו באמצעות הריבית ובכך הוא משפיע על תיאבון הצריכה שלנו. כשהכסף זול אנחנו צורכים יותר והביקוש למוצרים ולשירותים מביא להעלאת מחיריהם.
1+אך הקשר הזה הרבה יותר מורכב מכפי שזה נשמע. לא נרחיק לשנות השמונים המחרידות של המאה הקודמת, בהן האינפלציה בישראל ביטאה אובדן שליטה במשק. אבל גם ממש לפני תחילת המילניום האינפלציה נעה סביב מספר דו-ספרתי.
ב-1998 האינפלציה עמדה על 8.6% והריבית עמדה על 13.5%. אך גם אחרי שנראה היה שהאינפלציה הודברה, כשהיא עמדה על 0% בשנת 2000 והמשיכה לדשדש בתוך טווח יעד האינפלציה שקבע בנק ישראל הריבית המשיכה להיות גבוהה עוד שנים רבות.
ב-2006 הריבית עדין עמדה על 5.25% ורק ב-2014 היא ירדה לראשונה מתחת ל-1%. רק אז החלנו להפנים את העובדה שהאינפלציה בשליטה ובנק ישראל הוריד את הריבית לעשירית האחוז בתחילת 2015 – ריבית אפסית שנשמרה במשך שבע שנים.
1+זה אולי מדהים, אבל העובדה היא שבנקים מרכזיים לא ממהרים לשנות מדיניות רק מכיוון שאנחנו הצרכנים לא ממהרים לעשות זאת. לכאורה, כשמעלים למשק בית את ההוצאה על החזרי הלוואות כמו משכנתה, הלוואה לרכב והלוואה צרכנית – גידול של מאות שקלים בחודש – זה אמור להשפיע מיידית על שינוי הרגלי הצריכה של משק בית כזה. אולם משקי הבית ממשיכים לצרוך באותה הרמה עוד כמה חודשים ומשנים את מדיניותם רק כשנחסמות להן אפשרויות האשראי.
ברור שמדובר בעניין תרבותי ולכן ההשפעה של שינוי הריבית במקומות שונים בעולם – שונה. ביפן הבנק המרכזי ניסה בעבר להוריד את הריבית לריבית שלילית – הבנקים הציעו לשלם כסף למי שנוטל הלוואה, אך היפנים השמרנים לא מיהרו ליפול לפח הזה. התרגיל היה ברור להם: מנסים למכר אותנו להלוואות.
יש לנו מה ללמוד מהתרבות הזו, גם אם לא נכון לקחת אותה לקיצוניות היפנית. בכל מקרה הריבית כאן גבוהה, גם אחרי החלטת הנגיד לחודש ספטמבר. ריבית של 4.75% מבטאת ריבית פריים של 6.25% ורבות מההלוואות ניתנות בשיעורים גבוהים מהפריים. בסביבת הריבית הזו צריך לחשוב יותר מפעם אחת לפני שמתפתים ליטול עוד הלוואה. ובכלל, אם יש לכם חסכונות והלוואות ראוי לבדוק אם אינכם מסבסדים את הבנק בכך שאתם מלווים לו כסף בריבית נמוכה יותר מהריבית שאתם מקבלים ממנו בגין הלוואותיכם.
