לאחר שהיועמ"שית הודיעה לבג"ץ כי היא תומכת בפסילת החוק לצמצום עילת הסבירות, הממשלה מבקשת פעם נוספת לדחות את הדיון בבג"ץ שיעסוק בעתירות שהוגשו נגד החוק. "בכל הכבוד, משיבי הממשלה אמורים להתייחס בתשובתם ב-6.9 גם לאמור בתשובת היועמ"שית – וסד הזמנים אינו מאפשר זאת" כתב עוה"ד אילן בומבך במכתב ששלח לביהמ"ש העליון.
הממשלה הדגישה במכתב לבג"ץ כי "עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה היא למעשה חיזוק ותמיכה לעמדות העותרים. היועמ"שית נוקטת בעמדה הקיצונית ביותר שבנמצא, כאשר היא תומכת בסעד הקיצוני ביותר הקיים במשפט הישראלי – הכרזה על בטלות של חקיקת יסוד".
1+עוד נכתב כי "מדובר ברעידת אדמה במשפט הישראלי ואין כל נימוק מדוע ההתייחסות הלעומתית לעמדה כה קיצונית ומרחיקת לכת אמורה להינתן בסד זמנים של ימים ספורים וכך גם קיום הדיון".
במכתב נטען כי משיבי הממשלה אמורים להתמודד עם 9 עתירות – ולא עם 8, משום שתשובת היועמ"שית מוקדם יותר היום מהווה עתירה לכל דבר ועניין. "היא בהיקף עצום, הרבה מעבר לכל עתירה אחרת מבחינת עיקר הטיעון (ולמשל, יותר מכפל הטקסט של עתירת לשכת עורכי הדין)".
בהודעתה היום לבג"ץ הודיעה היועמ"שית כי אין מנוס מלהכריז על ביטול החוק לצמצום עילת הסבירות. עמדתה הרשמית של מיארה פורסמה לקראת הדיון בעתירות נגד חוק הסבירות, שייערך בשבוע הבא בהרכב מלא של 15 שופטים.
1+בהודעה רשמית מטעמה, נכתב: "בשל פגיעתו הקשה של התיקון בציבור והשלכותיו החמורות על הפרדת הרשויות, שלטון החוק וזכויות הפרט, מדובר במצב חריג שבחריגים שבו התיקון פוגע פגיעה אנושה ביסודות המשטר הדמוקרטי, ועל כן בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי אין מנוס מלהכריז על בטלותו".
עוד צוין כי "לראשונה בתולדות מדינת ישראל נשללה סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק לדון ולהושיט סעד לפרט ולציבור, בהתאם לשיקול דעתו השיפוטי העצמאי; וזאת דווקא בהקשר רגיש וחיוני מאין כמותו של הביקורת השיפוטית על פעולותיהם של העומדים בראש הרשות המבצעת".
נזכיר כי זו לא הפעם הראשונה שהממשלה מבקשת דחייה של הדיון בבג"ץ. בפעם הקודמת ביהמ"ש העליון דחה את בקשת הממשלה בשל "אילוצי היומן". בתשובתם לממשלה הודיעו שופטי בג"ץ כי "לא ניתן להיעתר לבקשה לדחיית הדיון הקבוע ליום 12.9.2023, ככל שהדבר יידרש נשקול לאפשר השלמת טיעון בכתב לאחר הדיון".
