אריתריאה מגיעה השנה לאבן דרך משמעותית ומציינת 30 שנה לקבלת עצמאות מאתיופיה. המדינה, שמעולם לא ערכה מפקד אוכלוסין, מונה לפי ההערכות בין שלושה לשישה מיליון תושבים. ולמרות זאת, חגיגות העצמאות שלהם – לא דומות לחגיגות העצמאות, לדוגמה, כאן בישראל.
הסיבה? השלטון באריתריאה נחשב לאחד השלטונות המדכאים ביותר בעולם ומאז נבחר השלטון ב-1993 בשנה שבה המדינה הפכה לעצמאית – לא נערכו בחירות. שלטונו של נשיא המדינה איסאס אפוורקי מוגדר כ"דיקטטורה של איש אחד", ללא בית מחוקקים וללא מערכת משפט עצמאית.


נוסף לכך, הממשל לא מאפשר עיתונאות עצמאית מאז שנת 2001. כתוצאה מהדיקטטורה החריפה במדינה, מאות אלפים מתושביה נמלטו לאורך השנים – וחלקם כידוע הגיע לישראל, בעיקר לדרום תל אביב, שם הם מטילים את חתתם על תושבי האזור.
כפי שניתן להסיק, מרבית המסתננים מתנגדים בחריפות לשלטון האכזרי ממנו נמלטו בלית ברירה. ואולם, חלק קטן מאד מהמסתננים כאן בישראל ובכלל בעולם מביעים תמיכה בשלטון הדיקטטורי, מציאות שמתנגדי השלטון מתקשים לעכל. לצד התומכים, גם שגרירויות המדינה בעולם תומכות במאת האחוזים בשלטון.




ועל רקע החגיגות ברחבי העולם, שגרירות אריתריאה בישראל תכננה לקיים היום אירוע לציון 30 שנות עצמאות בהשתתפות תומכי השלטון, שנועד לפאר ולהלל את משטר הנשיא אסיאס אפוורקי. משטרת ישראל נערכה מראש להפגנות ואף הקצתה שטח בדרום העיר לטובת המפגינים, אך אפילו המשטרה הופתעה מעוצמת האלימות של המפגינים הנסערים.
בחודש יולי האחרון נחגג פסטיבל אריתריאה בעיר גיסן, בלב גרמניה, וחולל גם שם מהומות ענק מצד מתנגדי המשטר. לפי הרשויות במדינה, השוטרים הותקפו באלימות על ידי מתפרעים, שהשליכו לעברם אבנים, בקבוקים ורימוני עשן. הם ניסו לפרוץ לפסטיבל כדי לפגוע במשתתפים, אך המשטרה הצליחה למנוע אסון ואף לא אחד נפגע באורח קשה באותו היום.
