תלמידות ותלמידים אהובים שלנו, זאת פנייה אישית ממני אליכם, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים. בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה קשה שפוגעת בחייהם ובשמחת חייהם של תלמידות ותלמידים רבים: תופעת החרם.
לצערי, כולכם מכירים אותה. אתם מכירים את הילדות והילדים שמוצאים את עצמם לבד, מתמודדים עם התארגנות של תלמידים נגדם. כולנו חייבים להפנים שזאת לא תופעה מקובלת. אסור לתת לה שום מקום.
ראינו בשנים האחרונות איך חרם נגד תלמידים אחרים גורם לנזקים אדירים, כולל לפגיעה בחייהם. אסור לנו להגיע לכך. לא בבית ספרנו, לא בכיתות שלנו, לא ברשתות החברתיות.
חרמות נגד תלמידים ותלמידות חוצות את גבולות הכיתות. הן משתוללות בוואטסאפים, בפייסבוק, בטיקטוק וברשתות החברתיות. אסור לכם לתת להם שום מקום. אסור לכולנו לשתף פעולה עם התופעה האיומה הזאת.
לכן אני מבקשת מכם להיות אמיצים. אם אתם רואים תלמיד או תלמידה שעוברים חרם, אל תתנו לזה יד. להיפך, הושיטו להם יד. תגידו למחרימים, באומץ לב ובגבורה, שאין לתופעה האיומה הזאת שום מקום בתוכנו. שאסור לתת לזה להימשך. במקום להפיץ רוע, בואו נפיץ טוב. בואו נדבר על החברות בין התלמידים, על מה שמאחד במקום על מה שמפריד.

גם אם זה קשה, גם אם זה יחייב אתכם לצאת נגד אחרים, ״מקובלים״ יותר או פחות, אתם חייבים לעשות את המעשה הנכון – ואתם תזכרו זאת לטובה לכל חייכם.
מאחורי כל ילד או ילדה שעוברים חרם, עומדים חיים שלמים. הורים, אחים ומשפחות. ילדים טובים, בדיוק כמוכם, שנאלצים להתמודד עם התקפה מסוכנת כל כך על חייהם. תחשבו לרגע, מה הייתם עושים במקומם? איך הייתם מרגישים מול חרם שהיה משאיר אתכם לבד בכיתה, בשכבה או בבית הספר?
תחשבו ולו לרגע על האפשרות שבה כל התלמידים מרגישים מקובלים, שווים בין שווים. תסכימו איתי, אני בטוחה, שהכיתה הייתה נעימה יותר, טובה יותר, שמחה יותר עבור כולם.
רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, אני מבקשת מכם להיות אמיצים. צאו נגד החרם, הושיטו יד לחברות ולחברים שזקוקים לכם. בואו ונתחיל את שנת הלימודים החדשה מתוך אחדות, אחווה ואהבה.
