רובנו יודעים שאם נגרם לנו נזק פיזי כלשהו, שברנו יד, איבדנו חס וחלילה רגל, אנחנו עשויים להיות זכאים לפיצוי, אך מה קורה כאשר מדובר בנזק שהוא אינו פיזי, אלא נפשי? עו"ד אוהד גוהר ממשרד עורכי הדין הוותיק והמוכר גוהר את גוהר, מומחה לדיני נזיקין מסביר למולי ארי, מנחה התוכנית מחוץ לפרוטוקול והעורך הראשי של אתר חדשות המשפט אוביטר, מה האפשרויות העומדות בפני מי שסבל מנזק נפשי.
נזק נפשי הוא סוג של נזק שיכול להיגרם כתוצאה מאירוע טראומטי, כגון תאונה, תקיפה, או פגיעה מינית. הנזק הנפשי יכול לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים, כגון: חרדה, דיכאון, פוסט טראומה, הפרעות שינה, בעיות זיכרון, בעיות קשב, בעיות בתפקוד יומיומי ועוד. במקרים מסוימים, הנזק הנפשי יכול להיות חמור מאוד ולפגוע משמעותית באיכות החיים של הנפגע. במקרים אלה, הנפגע עשוי להיות זכאי לפיצוי בתחום הנזקין.
לדברי עו"ד גוהר, נזק נפשי הוא "נזק שנגרם מאחת משתי דרכים – נזק נפשי שנגרם כתוצאה ישירה מתאונה או נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהפגיעה. למשל, אדם עם פוסט טראומה זה אדם שעבר מקרה קשה בשבילו, חריג מבחינתו והותיר בו רושם עז שלא מצליח להימחק ולכן הוא מפתח סימפטומים כמו קשיי שינה, חוסר יכולת לתפקד ולעבוד וכן הלאה. הפגיעה יכולה לחלוש על המון מקרים בחיי היומיום של האדם. פוסט טראומה יכול לבוא לידי ביטוי בסיוטים בלילה, ויכול לגרום ממש נכות נפשית שנגררת עם הנפגע שנים רבות ואולי לתמיד. פוסט טראומה יכול להיגרם מכל אירוע שהוא – תאונות דרכים או כל תאונה".
אולם, פרט לפוסט טראומה היא נזק נפשי שנגרם כתוצאה ישירה מהתאונה, קיים מונח נוסף שרבים אינם מכירים והכוונה היא לנזק העקיף, פגיעה המכונה הפרעת הסתגלות. "זוהי", מוסיף עו"ד גוהר, "נכות נפשית שיכולה להיגרם בעקבות הנכות פיסית. למשל שחקן כדורסל שנפגע ביד ובשל פציעתו כבר אינו יכול לשחק כקודם, ההימנעות מהמשחק גורמת לו גם לנתק מהחברים, פוגעת בביטחון העצמי שלו וכו'. המצב שנוצר כתוצאה מתאונה וכתוצאה מהפגיעה הפיסית מונע ממנו להסתגל לפגיעה. פוסט טראומה יכולה להיגרם גם בלי שום פגיעה פיסית, אך הפרעת הסתגלות זה קושי להסתגל לתחומי החיים השונים בגלל הפציעה הפיסית. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא צלקת גדולה בעקבות הפגיעה, שמצלקת גם פיסית וגם נפשית את הנפגע".
-
איך מכמתים פגיעה נפשית?
עו"ד גוהר: "לאחרונה ייצגנו במשרד נערה שהוטרדה מינית ואותה נערה בעצם הגיעה אלינו במצב נפשי קשה וראינו את הנזק הרב שנגרם לה. חשוב לשים לב, נזק נפשי אי אפשר לבדוק בצילומים וכו', לכן חשוב לבדוק מה עושה הטראומה לאותו האדם. אנחנו הגשנו תביעה נגד המטריד. התחלנו לנהל את המשפט וחתרנו לפשרה כי לא רצינו להעיד אותה בגלל הטראומה. הצענו לקבל מהמטריד 650 אלף שקלים, אך הוא סירב. לאחר שהסברנו לה את מצב הדברים היא הסכימה להעיד ובסופו של דבר בית המשפט פסק לה פיצוי של 1.6 מיליון שקלים".
הדוגמא הזו, כך לפי עו"ד גוהר, ממחישה את הצורך בהתנהלות נכונה, עדינה ורגישה של תביעת נזיקין בעקבות נזק נפשי. "חשוב לזכור שיש כאן נפגעים שסובלים, שעברו מקרים טראומטיים ולהבין כיצד להתנהל בתוך כל זה".
קביעת הפיצוי, כמו בתביעות אחרות בדיני נזיקין מתייחסת לראשי הנזק שנגרמו לתובע. במקרה של אותה צעירה שהוטרדה מינית אחד מראשי הנזק שבגינם נדרש פיצוי, היה כי נגרמה לה הפרעת אכילה בשל הפגיעה הנפשית. "היא", מדגיש עו"ד גוהר, "קיבלה פיצוי בגין זה, כי ביהמ"ש הבין שהיא תצטרך להתמודד עם האכילה הרגשית כל חייה. לכן, צריך לשים לב לנפש של האדם שנפגע, לראות כל מקרה לגופו".
עקבו אחר התוכנית מחוץ לפרוטוקול
פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב | טוויטר | חדשות משפט לוואטסאפ
ספוטיפיי |
