כשהוא שוכב על צדו על פני גשר המילניום של לונדון, האומן בן ווילסון משתמש במסטיקים שהתייבשו בין חריצי הגשר כדי ליצור ציורים יפהפיים.
בחיי היומיום רוב האנשים לא שמים לב על מה הם דורכים, אך ווילסון רואה בכך הזדמנות להפוך חתיכה זעירה של אשפה למשהו יפה. בשבילו זו גם דרך לשמח את העוברים ושבים, ולגרום להם להסתכל מקרוב מתחת לכפות רגליהם.

"על ידי ציור תמונה כל כך קטנה, מי שרואה אותה מגלה עולם נסתר מתחת לכפות רגליו" אמר ווילסון בן ה-60, לבוש בסרבל כתום מעוטר בצבע. "היופי הוא שכל מסטיק בצורה שונה ובגודל שונה כך שלא נוצרת אחידות בין הציורים".
בסטודיו שלו בצפון לונדון, ווילסון מצייר על פני אריחי פסיפס קטנים שאותם הוא מדביק על קירות רציפי הרכבת התחתית של לונדון. התמונות אישיות יותר מעבודות המסטיק, אומר ווילסון, ומייצגות "יומן חזותי הנובע מתחושה פנימית".

ווילסון נולד בלונדון להורים אומנים. הוא התחיל לעבוד עם חמר כבר מגיל שלוש, ואת מופע האמנות הראשון שלו הציג בסביבות גיל עשר. בתחילה עסק בפיסול סביבתי שבו היצירה האומנותית נוצרת ומתקיימת בסביבה הטבעית או במרחב העירוני הפתוח בהשראת צורות ותהליכים מהטבע ומהסביבה. לאחר מכן התעניינותו הפכה ליצור אומנות מאשפה ופריטים זרוקים, כמו המסטיק, שבאמצעותו הוא מצייר כבר 19 שנים.
המשטח העליון של המסטיק המיובש אינו כפוף לסמכויות שיפוט מקומיות או לאומיות, מה שיוצר חלל בו ווילסון אומר שהוא יכול לצייר מבלי לפגוע ברכוש הציבור. למרות זאת חלק ניכר מאומנות הרחוב שיצר הוסר על ידי הרשויות. אך עדיין מי שילך כיום בגשר המילניום יזכה לראות מאות ציורי מסטיק, שנותרו ללא פגע.
