accessibility-icon
share-icon
בשיתוף: עכשיו 14
בשיתוף: עכשיו 14

האם השכר שגבה עו"ד אליעד שרגא הוא באמת שערורייתי?

עדן רחמים

עדן רחמים

י אלול ה'תשפג (27.08.23)

0

like

0

dislike

השבוע פורסם כי יו"ר התנועה לאיכות השלטון דרש שכ"ט בגובה 1.5 מיליון שקלים וכי לשכת עוה"ד פתחה בבדיקה. האם אתם יודעים כיצד מחשבים עוה"ד את שכרם?


שערוריית יו"ר התנועה לאיכות השלטון: השבוע פורסם כי עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון ומי שדורש וזועק להוגנות ולמוסר מכל כיוון, דרש מאישה קשת יום 1.5 מיליון שקלים לטובת ייצוגה בביהמ"ש. האם מדובר בסכום שערורייתי או בשכר טרחה לגיטימי? הדעות בקרב עורכי הדין עצמם חלוקות, ובלשכת עוה"ד פתחו בבדיקה.

בעקבות פרסום בחדשות 12 לפיו שרגא גבה שכר טרחה מופרז בגובה 1.5 מיליון שקלים בעבור טיפול באישה קשת יום שטיפלה באחיה, נכה צה"ל ערירי.

על פי הפרטים, שרגא תבע מהלקוחה 1.5 מיליון שקל לאחר שייצג אותה בסכסוך ירושה נגד אחייניה, על נכס שהיא הייתה זכאית למחציתו, אך בשל העובדה שהיא טיפלה באחיה הנכה במסירות, הוא רצה שהיא תירש את כולו.

עורכי הדין שהשתתפו בדיון בנושא בתוכניתו של מולי ארי "מחוץ לפרוטוקול", התקשו להסכים על הסוגייה האם מדובר בשכר טרחה שערורייתי או לגיטימי.

 

"אנחנו לא יודעים את כל הפרטים", פתח עו"ד רועי עזרא, "ככל והייתה עבודה מאומצת של כמות השעות שמדובר פה, יש צורך בכ-3,000 שעות עבודה במחיר מופרז כדי להגיע לסכום הזה. על פניו זה נראה שכ"ט אסטרונומי ומופרך בכל קנה מידה, בטח מאביר איכות השלטון. מצופה ממי שמטיף למוסריות לתת דוגמא אישית. יחד עם זאת, כרגע עסקית לשכת עורכי הדין לא התוותה כל מדיניות בעניין הזה של קביעת שכר טרחה".

בימים האחרונים, לאחר פרסום המקרה, הודיעה לשכת עורכי הדין על פתיחה בבדיקה בעניינו של עו"ד שרגא.

"מדובר", אומר עו"ד קינן, "בהליך בדיקה, זה עדיין לא הליך משמעתי אלא רק בבדיקה של האירוע. אני לא שוחה עם הזרם, אני מסרב לכך. אני לא מכיר את כל הפרטים, אבל אם עורך דין מציג תוצאה אופרטיבית ללקוח – הוא זכאי לתשלום על כך, ואם הוחלט על תשלום גבוה אז אין עם זה בעיה. אין שום בעיה בקביעת ובהצמדת שכ"ט באחוזים. אני לא יודע כמה נפסק ללקוחה בתיק שייצג עו"ד שרגא ושממנו נגזר שכר הטרחה".

"בהרבה עולמות", מוסיף עו"ד אלי סרור, "אתה לא מתמחר לפי שעה. זה אפשרי אבל בהחלט לא חובה. יש מי שמתמחר לפי השנים שעורך הדין עבד על מנת להביא לתוצאה הזו".

לדברי עו"ד קינן, בפני עוה"ד יש שתי אפשרויות – או לקבוע על אחוזים מגובה העסקה או התוצאה בבית המשפט או לקבוע תשלום לפי שכ"ט שעתי. "אם מדובר בשכ"ט שעתי", הוא אומר, "אז בודקים כמה שעות עבד עורך הדין ולפי זה עושים הערכה. אם זה מופרז, ומיליון וחצי מגלמים 3,000 שעות עבודה זה לא הגיוני בעליל. אבל אם שכ"ט מהווה אחוזים מההסכם שהשיג עורך הדין אפשר גם אפשר להרוויח סכומים כאלו. אתה כלקוח צריך להחליט בתחילת ההתקשרות ולא בסוף הדרך. אי אפשר להגיע לתוצאה הסופית ואז להגיד קיבלתי 10מיליון אבל זה פחות שעות עבודה. זה לא חוכמה לבוא בסוף ולהגיד".

"יכול להיות", מוסיפה עו"ד רוני אלפסי, "שהניסיון, המוניטין והרזומה של עורך דין מסיים – כל אלה יכולים להשיג תוצאות מצוינות בזמן קצר, אפילו בשיחת טלפון אחת – מה שאצל עורך דין אחר ייקח הרבה יותר זמן וגם לא בטוח שיצליח להגיע לתוצאה הזו".

"כדי לדעת אם מדובר בסכום שערורייתי", מוסיף עו"ד סרור, "צריך לדעת את הנתונים – אם הלקוח קיבל 20-30 מיליון שקל ועורך הדין לקח אחוזים מסוימים זה אפילו נשמע לי סביר. הסכם שכ"ט הוא סוג של חוזה ושני הצדדים צריכים לעמוד בו".

על כך גם מסכים עו"ד תומר סופר. יחד עם זאת, לדבריו, אפילו בשוק חופשי בו כל אדם יכול וכדאי שיגבה כמה שהוא רוצה, עלינו להיות הוגנים, ביתר שאת כשמדובר במקצוע עריכת הדין. "כעוה"ד מגיעים אלינו אנשים במצבים קשים, אנחנו המושיעים שלהם, ולפעמים מרוב מצוקה הם יחתמו על כל מסמך ועל כל שכ"ט, גם גבוה מדי. אנחנו צריכים לעשות דין לעצמנו אם מדובר בסכומים צודקים, לא בטוח שזה נעשה במקרה הזה – אבל צריך להבין את המקרה לגופו – האם השקיע את שעות העבודה שלו או שלא".

עקבו אחר התוכנית מחוץ לפרוטוקול

פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב | טוויטר | חדשות משפט לוואטסאפ

עקבו אחרינו גם ב-Google News