למרות שאת הונו עשה אחרי הגירושין ישלם מחציתו לגרושה: בית המשפט למשפחה בתל אביב קבע לאחרונה שאיש עסקים שהפיק הכנסות אסטרונומיות כתוצאה מהסכמים מסחריים שכרת עם חברות שונות בתקופה שאחרי הפרידה מאשתו – חויב לחלוק אותן עימה. השופטת ורד שביט פינקלשטיין קבעה שישנה זיקה בין ההכנסות לבין הסכמים שנכרתו עוד לפני הפרידה, ועל כן הבעל ישלם מזונות אישה בסך כ-21,768 שקל בחודש על פני כשלוש שנים.
בני הזוג לשעבר היו נשואים במשך 25 שנה. הבעל פיתח במהלך התקופה קשרים עסקיים ענפים, נחל הצלחות רבות וניהל עסקים חובקי עולם. ב-2013 הוא היה מעורב בהתקשרות עסקית עם חברה מתחום הסייבר שבמסגרתה חתם על שורת הסכמים גם עם חברות נוספות. בגין הסכמים אלו התקבלו אצלו בהמשך הכנסות של עשרות מיליוני דולרים. בין לבין, היחסים עם אשתו התערערו וזו הגישה נגדו את תביעת המזונות לבית המשפט בענייני רכוש ומזונות. חודש לאחר מכן, בינואר 2014, הוא עזב את הבית.
לטענת האישה, הכנסותיו של בעלה לשעבר, שהתקבלו אצלו אחרי מועד הפרידה, מקורן בהסכמים שחתם כשעוד היה נשוי לה. לשיטתה מדובר בפירות המאמץ המשותף שהשקיעו במהלך חייהם המשותפים, כך שהיא זכאית למחציתם. לדבריה, מגיעים לה דמי מזונות עבור התקופה שמהגשת התביעה ועד לסידור הגט.
עו"ד ירדן שלומי, עו"ד אימבר גולן פרטוש, עו"ד יוחנן דוניץ, עו"ד אסף טל ועו"ד ד"ר יפעת בן אבי בראון דנים התייחסו לפסיקה בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול", המשודרת בערוץ 14 בהנחיית העורך הראשי של אתר חדשות המשפט אוביטר מולי ארי.
"האישה צודקת", אמרה עו"ד ד"ר יפעת בן אבי בראון, "העסקאות בוצעו בזמן שהיו יחד, בזמן שהיו נשואים. עסקאות שבוצעו בזמן הנישואין, והבשילו לאחר הגירושין".
"זהו פס"ד של 95 עמודים", הוסיפה עו"ד ירדן שלומי. "מלאכת מחשבת בכתיבה של פס"ד. השופטת נכנסת להלכות ולדקויות של ההלכות. זה לא כל כך פשוט. אלו נישואים שנמשכו 25 שנה. מדובר כאן גם על ניסיון מקצועי וקשרים, הזכות לקבלת הכספים הבשילה בתקופת החיים המשותפים. ההסכמים שנחתמו שהכספים צריכים להגיע בחלקים במשך השנים הבאות בהתאם וביחס לעסקאות שייכרתו, בגובה מיליוני דולרים".
לדברי עו"ד יחונן דוניץ, הדברים הם פשוטים כמתבוננים בסיטואציה כולה. "הרי שואלים כיצד הגיע לכך? להון הזה? בזכות המוניטין, נכון? בזכות העובדה שניתן לו הפנאי והזמן לעבוד? התנאים שאפשרו לו התאפשרו לו בזכות בת הזוג, ועל כן יש לה זכות לחלקה".
"יש", מדגימה עו"ד ירדן שלומי, "את שאלת הפרי והעץ. כאן מדובר בפירות שהגיעו בעקבות השקעה בעץ, הרי כששותלים עץ, הפירות מגיעים מאוחר יותר, והם מצריכים השקעה. נשאלת השאלה לקשר סיבתי – מי היה שם לצידו".
עקבו אחר התוכנית מחוץ לפרוטוקול
פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב | טוויטר | חדשות משפט לוואטסאפ
