שיעור הריבית, האינפלציה, תחזיות הצמיחה, הצמיחה בפועל, ספקולנטים, שינויים בסחר העולמי – אלו הם הגורמים המרכזיים המשפיעים על שער המטבע, אך הם לא היחידים. הלירה שטרלינג עמדה על שער השקל כיום לפני 5 שנים, ביולי 2018. היורו ידע גם שערים של 5.2 שקלים ויותר בעשור האחרון והדולר פגש את השקל בשערים דומים לשערו כיום וגם בשפל הקרוב ל-3 שקלים.
הרבה מגובהו איבד הדולר מול השקל מאז משקיעים בעולם החלו להבין שישראל עומדת להפסיק לרכוש אנרגיה במט"ח ומתחילה לשלם בגין הגז הטבעי שלה במטבע המקומי. אז גם בנק ישראל החל ברכישות מסיביות במטרה להחליש במעט את השקל, שאיים להפוך את הייצוא הישראלי להרבה פחות כדאי. אגב, בכל אותן שנים שהשקל התחזק הסוחרים שכחו להתאים את מחירי המוצרים המיובאים כלפי מטה, כמתבקש.
2+אבל למה לעסוק בהיסטוריה הרחוקה אם אפשר להסתכל על ציר הדולר בשנה שעברה – שנת 2022 שנפתחה סביב 3.1 שקלים לדולר והסתיימה בנפילה של 14% ב-3.51 שקלים לדולר! אף אחד לא האשים אז את ממשלת ישראל המוזרה, זו שבראשה ניצב ראש מפלגה של 6 מנדטים, בכך שחוסר היציבות השלטונית הביאה למפולת הדולר, כי סביר להניח שאפילו ממשלת בנט לא היוותה גורם מכריע לקביעת שער הדולר, זה פשוט לא עובד כך.
אין שום גורם בשוק שיודע מה צפוי להיות שער הדולר-שקל, או כל שער מט"ח שהוא בשום טווח. אפשר להעריך מגמות, אפשר לדבר על הגורמים שיתנו את הטון, אבל אי אפשר לחזות את השערים. מאותה הסיבה גם אי אפשר לדעת מה היו הגורמים שהשפיעו על השערים ההיסטוריים, או על השערים כעת. הסיבה העיקרית לכך היא שקביעת השער היא תוצאה של מאות אלפים ואפילו מיליוני עסקאות של שחקנים פרטיים ומוסדיים והסיבות שלהם מגוונות מאוד.
2+באופן כללי, ברור שהעלאות הריבית בארה"ב חיזקו את הדולר והפדרל ריזרב (הפד), הבנק המרכזי של ארה"ב, הוביל את שרשרת ההעלאות האגרסיביות שהעלו את האטרקטיביות להפקדות דולריות. החשש של משקיעים משוקי ההון שם הביא גל של השקעות בנדל"ן שם, שצפוי לעמוד על 90 טריליון דולר השנה!
מדובר באמריקנים ובזרים רבים שמזרימים ביקושים אדירים לדולר לצורך רכישת נכסים בארה"ב. נזכיר שגם בהשקעות נדל"ן ישראלים הם בין הזרים המובילים בהשקעות במעצמה הגדולה.
אחת הפרשנויות הפופולריות בימים אלה קושרת כל תופעה כלכלית לרפורמה המשפטית. מדובר בבדיחה עגומה, שאין לה שום חיבור למציאות. ישראלים לא מבינים באמת מהן ההשפעות של הרכב הוועדה לבחירת שופטים על החוסן הכלכלי של ישראל ובוודאי שמשקיעים זרים לא מבינים בזה דבר.
2+לו הייתה השפעה כזו על המשקיעים, הם בוודאי כבר לא היו פה מזמן, ולא בגלל הרפורמה המוצעת, אלא בשל המצב הנוכחי: ישראל מדורגת במקום מפוקפק מאוד בדירוג "קלות עשיית העסקים" של הבנק העולמי. באותו הדירוג ישראל מדורגת במקום ה-85 ב"אכיפת חוזים".
במילים אחרות, הבנק העולמי אומר למשקיעים בעולם – ישראל היא לא ממש מדינת חוק ואם יהיה לכם סכסוך משפטי כאן, תשכחו מהכסף שלכם. אבל גם העובדה הידועה הזו לא הבריחה אותם מכאן. לא סתם הם מצליחים בעסקים, הם יצירתיים והם יודעים לנסח חוזים והסכמים שלא ייתנו למערכת המשפט המקומית דריסת רגל בעסקיהם: חוזי בוררות, שיפוט במדינות אחרות ושאר ביטחונות מרחיקים אותם מהעוולות היומיומיות שלנו.
אז מי שמספר לכם כיום שהוא מודאג מצניחת השקל, שאלו אותו אם הוא היה מודאג גם בשנה שעברה (אם הוא יצואן הוא לא יספר לכם שהוא מודאג). ומי שטוען שהרפורמה מפילה את השקל, שקודם יסביר לכם למה העובדה שישראל מדורגת כל כך נמוך באכיפת חוזים מעוררת בו חשק לשמר את המצב הזה.
