בעוד שבועות אחדים נתכנס כולנו ונחגוג את ראש השנה יחד עם משפחתנו. סביר להניח שנעשה את זה בבית שלנו, תחת קורת חג, ובלי חשש אמיתי שהבית הזה לא יהיה קיים בראש השנה של תשפ"ה.
מזה כשנה וחצי, התחושות בקרב קהילת יהדות אוקראינה – אחרות. המלחמה שפרצה טלטלה את עולמן. במסע מיוחד שהתפרש על פני מאות קילומטרים – מבודפשט, למחנה הפליטים בלאטו שבהונגריה, דרך קייב, ז'יטומיר, מונקאטש ועד מרחק עשרות ק"מ בלבד מהחזית – המצלמה שלנו תיעדה את ההתמודדות היום יומית של יהודי אוקראינה.
מיעקב סיניאקוב שמשרת בצבא אוקראינה שמענו על התחושות לסייע לחיילים היהודיים בצבא; מאנג'לינה ויוליה, יו"ריות של קהילות יהודיות בעיירות קטנות שנאלצו להימלט בעצמן ברגע האחרון, שמענו על הבית שהשאירו מאחור – ומהרב מאיר סטאמבלר, יו"ר פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה, שאנשיה זכו לחלץ יותר מ-30 אלף בני אדם מהמדינה הבוערת, קיבלנו נקודת אור לקראת החגים: בתקופת המלחמה, כך הוא אומר, הקהילות היהודיות באוקראינה התחזקו והתגבשו.
