בתוך החגיגות על העסקה הגדולה בתולדות התעשייה הביטחונית בארץ, עסקת ה-3.5 מיליארד דולר למכירת מערכת החץ להגנה על גרמניה מפני טילים חוץ אטמוספריים, כדאי לזכור להודות על כך גם לנשיאה הקודם של ארה"ב, דונאלד טראמפ.
לא כולם הבינו את סדר העדיפויות של טראמפ כשהוא בחר את מלחמותיו הראשונות עם כניסתו לתפקיד ראש המעצמה הגדולה בעולם ב-2017. את אחד מחיציו הדיפלומטיים הראשונים הוא שיגר לגרמניה ולמנהיגי אירופה בכלל, כשהודיע להם שהוא לא מתכוון להמשיך לספק מטרייה ביטחונית לאירופה על חשבון משלם המיסים האמריקני בלבד.
1+באותה תקופה תקציב הביטחון האמריקני עמד על כ-650 מיליארד דולר, שהיוו כ-3.3% מהתל"ג שם, לעומת תקציב של מעט יותר מ-1% מהתל"ג הגרמני. אם לא די בכך, הרי שהאירופאים לא בדיוק פרגנו לאח הגדול ששומר עליהם בארה"ב והתהדרו בנוצות של שלום עולמי ואהבת פליטים, תוך ביקורת על ארה"ב המיליטנטית.
המסר הזה הובן יפה מאוד באירופה שהתחילה להפנים את הצורך הזה ולהגדיל מעט את תקציבי הביטחון שלה. ככל הנראה התקציבים האלה עוד רחוקים מלפגוש את הסיכונים הריאליים, אך אי אפשר לראות את עסקת הענק הזו מחוץ להקשר הזה. כעת תקציב הביטחון של ארה"ב עומד על כ-900 מיליארד דולר, המהווים כ-3.5% מהתוצר שלה.
1+גרמניה הגדילה את תקציב הביטחון שלה ל-60 מיליארד דולר, המהווים 1.5% מהתל"ג שלה. ההוצאה של ארה"ב על ביטחון מהווה כ-40% מסך ההוצאות על ביטחון בעולם. לא קשה להבין שהוצאה שכזו לא רק מציבה את ארה"ב בראש צבאות העולם, אלא גם בחזית הטכנולוגית של העולם.
תקציבי הביטחון מייצרים חדשנות טכנולוגית ומכשירים כוח אדם מעולה גם ליזמות אזרחית ולפיתוח חברות טכנולוגיות המספקות ציוד וידע לצבא. לכן עסקת הענק הזו משמעותית לישראל, הרבה מעבר למשמעות לקופת המדינה – זו בשורה לתעשיות הטכנולוגיות בארץ, למהנדסים רבים ולכוח אדם איכותי שיזכה למקום עבודה בישראל, בחזית הטכנולוגיה העולמית.
