מחקר של אוניברסיטת ת"א מצא כי כמעט מחצית מהמשפחות בישראל סובלות מעישון כפוי שחודר מהמרפסות ומהדירות השכנות. על רקע המחקר הוגש בג"ץ ושופטי העליון עתידים להכריע בסוגיה ולקבוע האם לא נוכל יותר לעשן במרפסת הפרטית שלנו. "אם אני בבית שלי, במרפסת הפרטית שלי, אני יכולה לעשות מה שאני רוצה – יש לי זכויות", מכריזה עו"ד ד"ר יפעת בן אבי בראון, אך לדברי עו"ד שי פרטוש, "מעבר לזכויות, למי שגר בבית משותף יש גם חובות".
נושא העישון הפסיבי מהמרפסות עלה לדיון בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול", המשודרת בערוץ 14 בהנחיית מולי ארי.
הרקע לעתירה לבג"ץ הוא מחקר של אוניברסיטת ת"א שמצא שכמעט מחצית מהמשפחות בישראל סובלות מעישון כפי כתוצאה מחדירת עשן סיגריות ממרפסות ודירות שכנות.
לפי המחקר, רק רבע מהסובלים מעשן הסיגריות שחודר מהמרפסות או מהדירות השכנות יתלוננו בפני השכן המעשן או בפני נציגות הוועד.
עתירה לבג"ץ שהוגשה בנושא נגד משרדי הממשלה טוענת כי הם אינם פועלים כדי למנוע פגיעה בציבור מפני העישון הפסיבי הן מהמרפסות, הן מהחלונות, הן מהבתים והן מחצרות הבתים.
"גם למעשנים יש זכויות", כך אומרת בעניין ד"ר בן אבי בראון, המתמחה בתחום חדלות הפירעון. אולם לדברי עו"ד שי פרטוש, המתמחה בהליכי התחדשות עירונית, לצד הזכויות יש גם חובות, ובין היתר "חוק מטרדים שאוסר על הדלקת מנגל. דייר שקונה דירה בבית משותף – חלות עליו מגבלות של בית משותף. כמו שאסור מנגל עם גחלים אז גם עישון אסור".
עו"ד אסף טל מצטרף לעמדתו של עו"ד פרטוש. לדבריו, "כשגרים בבית משותף מוטלות עלינו חובות ומי שאינו מעוניין בהם שיגור במקום מבודד. מי שרוצה לעשן שיעשה זאת בלי לפגוע".
"המרפסת", מוסיף עו"ד פרטוש, "היא לא שטח פרטי. היא חלק מחוץ לבית וכשאתה מעשן שם השכן מריח. ואם הוא שם מוזיקה – אז זה גם משפיע עליך. אפשר לקבוע אזור עישון ואין צורך לגרום לאנשים לסבול. ברמה המשפטית, אם יש בניין יש בו מעשנים אז ניתן להכניס הוראה לתקנון וקבל החלטה של רוב של שני שליש שלא מעשנים במרפסות ולא יעשנו שם".
עו"ד לינוי אולניק, המתמחה במיצוי זכויות רפואיות, סבורה כי גם אם מדובר במטרד, "יש דברים בוערים וחשובים יותר לטפל בהם".
