מוקדם יותר היום (ראשון) דחה בג"ץ על הסף עתירה הקוראת לפסול את הנשיאה אסתר חיות מלדון על החוק לצמצום עילת הסבירות, לאחר שזו הביעה בעבר את דעתה באופן פומבי נגד החקיקה המשפטית ונגד ביטול עילת הסבירות.
בבג"ץ כתבו כי אם יש לבעל דין טענת פסלות, הוא צריך להעלותה קודם כל לפני השופט שהטענה נטענת לגביו – כאשר על החלטתו של אותו שופט ניתן לערער לפני בית המשפט העליון. לפי השופטים, מכיוון שלא הוגשה בקשת פסלות מתאימה במסגרת אותן עתירות לנשיאה חיות עצמה, דין העתירה להידחות.
הטעמים טכניים – הפניה לפסלות שופט צריכה להיות רק על ידי בעלי הדין אבל הסבר למהות העתירה, שבוודאי נמצא בלב הפולמוס הציבורי, אין. מדוע טוהר המידות שחיות עצמה קבעה שאוסר על שופטים להתבטא על תיקים בהם הם עתידים לדון, אינו חל עליה?
נזכיר כי בחודש ינואר האחרון מתחה הנשיאה חיות ביקורת חריפה על הרפורמה המשפטית של הממשלה וכינתה אותה "התוכנית לריסוק מערכת המשפט". לטענתה, "היא מיועדת להנחית מכה אנושה על עצמאותה ואי-תלותה של הרשות השופטת ולהפוך אותה לרשות שותקת. מדובר במתקפה שלוחת רסן על מערכת המשפט, משל הייתה אויב שיש להסתער עליו ולהכניעו".
חיות התייחסה גם לטיעון כי הממשלה רשאית לפעול בהתאם לרצון העם ולהכרעת הרוב, וכצפוי – דחתה גם אותו. "אכן, 'שלטון הרוב' הוא עיקרון יסוד העומד בבסיס המשטר הדמוקרטי – אך הדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב. כל הטוען כי הרוב שבחר את נציגיו לכנסת, נתן להם בכך 'צ'ק פתוח' לעשות ככל העולה על רוחם, נושא את שם הדמוקרטיה לשווא".
