דון יצחק אברבנאל היה אחת הדמויות היהודיות המרכזיות ביותר בשלהי ימי הביניים: הוא היה רב, מנהיג קהילה, פרשן של התנ"ך, סופר ומחזאי וגם שר אוצר ודיפלומט, בן בית בתרבות הרנסנס שהחלה להתפתח, ולפני הכול רב גדול, נאמן לעמו ולתורתו ללא פשרות, והכול בתקופה סוערת בתולדות עמנו.
משפחת אברבנאל הייתה משפחה ספרדית מיוחסת. לפי המסורת המשפחתית, הם צאצאים לבית דוד אשר הגיעו לספרד עוד בחורבן בית ראשון. לפני כ-600 שנים, בשנת 1437, נולד למשפחה, שהייתה אז בפורטוגל, הבן יצחק. אביו של יצחק, יהודה, התמנה לאיש הכספים והיועץ של הנסיך דום פרננדו, בנו של מלך פורטוגל. יצחק עזר בהתחלה לאביו, ובהמשך ירש את תפקידו.
חוץ מכלכלה ויחסים בין-לאומיים למד יצחק גם לימודים תורניים מעמיקים וגם מדעים, רפואה, פילוסופיה, אסטרונומיה ואסטרולוגיה. כשהיה בן עשרים כתב את ספרו הראשון, 'צורת היסודות', על תכונות החומר. את ספרו השני, 'עטרת זקנים', כתב על מושג הא-לוהות ועל משמעות הנבואה.
2+היו לו תוכניות להתחיל לכתוב פירוש לתורה, אך למשפחה היו עסקי ייבוא, גביית מיסים ובנקאות, ומכיוון שהאב לא היה במיטבו נאלץ יצחק להיכנס לנעליו. הוא יצא ונכנס בחצרות רוזנים ונסיכים, וגם מעמדו בקרב היהודים עלה והוא שימש הנציג שלהם בפני השלטונות. מאז הוא נודע בתואר הכבוד דון יצחק אברבנאל.
תכנון הרצח המלכותי
לרבי יצחק אברבנאל היה קשר טוב עם משפחת הדוכסות של ברגנצה, והוא יעץ להם בנושאי כספים ועסקים. אפונסו החמישי מלך פורטוגל שמע עליו מהם, ורבי יצחק אברבנאל נהיה גם יועץ למלך.
בשנת 1481 פרצה בפורטוגל מגפת דבר, ואלפים נספו בה, ובהם גם המלך בעצמו. בעקבות זאת חוותה פורטוגל סחרחורת פוליטית שגרמה לשינוי קיצוני לרעה ביחס ליהודים. רבי יצחק אברבנאל כתב בשנת 1482: "מיום שנהרסה עירנו, חרב מקדשנו וגלה עמנו, לא ידענו לא שלום ולא מנוחה. האומות שבתוכן אנו יושבים אינן פוסקות מלחרוש עלינו רעה ולחשב דרכים להתנפל עלינו ולהרע לנו… אל תבכו לנספים מישראל ואל תספדו להם! בכו להולכים מדחי אל דחי ולאשר סגר א-לוהים בעדם כל דרך ישועה. כי גלה כבוד מישראל".
רוצים לקרוא את ההמשך? לחצו כאן
גם רבי יצחק אברבנאל סבל מהשינוי הזה. כמקורב למשפחות האצילים, שהמלך החדש חשש מהם, גם רבי יצחק אברבנאל סומן כסכנה לשלטון שלו, והמלך החליט לחסלו.
רבי יצחק אברבנאל היה בנסיעת עסקים כשהגיעה אליו הודעה רשמית שהמלך קורא לו לפגישה. בערב, בפונדק, בדרך למלך, ניגש אליו מישהו והזהיר אותו מהפגישה המתוכננת. בהחלטה של רגע החליט רבי יצחק אברבנאל לברוח בגפו מפורטוגל, ולמחרת באישון לילה הגיע לקסטיליה (ראו 'על המפה'). המשפחה שנותרה מאחור הצליחה גם היא לברוח, אך המלך החרים את רכושם הרב, והם נותרו חסרי כול.
2+פירוש מהיר
בקסטיליה נאספו תלמידים סביב רבי יצחק אברבנאל ולמדו אצלו תורה. הוא החליט באותם ימים להוציא לאור פירוש על נביאים ראשונים, וכל ההיסטוריה שלו בפורטוגל וסיפור הבריחה ממנה כתובים בהקדמה שלו לפירוש שכתב ליהושע ושופטים.
קצב הכתיבה של רבי יצחק אברבנאל היה מדהים. בתוך שבועיים כתב פירוש על ספר יהושע, וארבעה חודשים לאחר מכן כבר היו פירושים על ספר שופטים ועל ספר שמואל ואפילו התחלה של פירוש על ספר מלכים. השיטה שלו היא פתיחה בסדרת שאלות, ואז הוא עונה תשובות שמכסות את הנושא מכל צד; שילוב של העיון הספרדי עם אנליטיות המצייתת לכללים ולעקרונות. רבי יצחק אברבנאל גם השווה בין אירועי התנ״ך לאירועים מתקופתו ומהעת העתיקה.
קסטיליה, המדינה החדשה של רבי יצחק אברבנאל, הייתה מרוששת בעקבות מלחמות לא נגמרות נגד פורטוגל ונגד המוסלמים. המלך פרדיננד והמלכה איזבלה שמעו שהגיע אליהם אדם מוכשר, בעל ניסיון כלכלי ומדיני נרחב, וקראו לו לדגל. מהר מאוד אחרי שהגיע לקסטיליה הוא חזר למעמד דומה למעמד שהיה לו בפורטוגל, והתוכנית שלו לכתיבת ספרים נאלצה להידחות.
רוצים לקרוא את ההמשך? לחצו כאן
כישוף ילד נוצרי
בשנת 1488, בזמן שדון יצחק אברבנאל התקדם בחצר המלוכה, האינקוויזיציה הספרדית צברה כוח. בתחילה לא פעלה האינקוויזיציה נגד יהודים אלא רק בקרב 'נוצרים חדשים', אותם רבבות יהודים לשעבר שהתנצרו מכל מיני סיבות.
האינקוויזיטורים עברו בערים ובכפרים לחקור ולוודא שאותם נוצרים חדשים לא נשארו יהודים בסתר. האינקוויזיציה לא חיפשה הרבה הוכחות. די שמישהו קינא בשכנו, 'יהודי לשעבר', וטען לפני האינקוויזיציה שראה אותו עושה מעשה יהודי, והאינקוויזציה הייתה מעלימה אותו ואת משפחתו.
בשלב מסוים החלה האינקוויזיציה לפעול גם נגד יהודים. בשנת 1490 תפסו כמה יהודים בעיירה לה גוארדיה שליד טולדו והאשימו אותם ברצח ילד נוצרי כדי לעקור את ליבו ולעשות בו כישוף. לא הייתה גופה ולא נעלם שום ילד, אך זה לא מנע מהאינקוויזיציה בראשות הנזיר תומאס דה טורקימדה להעלות על המוקד את היהודים.
2+עם הזמן תוקנו תקנות לבוש נגד יהודים וחובת סימן מיוחד על הבגד, הוטלו מגבלות על מסחר עם נוצרים, יהודים הועברו לגור בשכונות צפופות הרחק מהנוצרים, הוטלו מיסים כבדים מיוחדים על היהודים, יצאו איסורים על תפקידים ציבורים ועוד. אם כן, הגירוש לא הגיע בהפתעה מוחלטת.
"ולא יעזו לחזור"
דון יצחק אברבנאל המשיך בינתיים בתפקידו בחצר המלוכה וניסה להשפיע על המלך והמלכה. השניים רצו מצד אחד להשאיר את היהודים בשביל הכלכלה והמסחר, אבל מצד שני היו קתולים אדוקים והושפעו מאוד מהכנסייה, והכנסייה רצתה את ספרד יודנריין.
בשנת 1492 הוכרעה ההתלבטות: פרדיננד ואיזבלה החליטו לגרש מספרד את כל היהודים. בצו הגירוש הם כתבו כי הם רוצים למנוע מהיהודים להשפיע לרעה על ה'נוצרים החדשים'. הצו מסתיים במילים אלו: "וכך אנו מצווים לכל היהודים והיהודיות מכל גיל שיהיו, החיים וגרים ונמצאים במלכויותינו ובבעלויותינו, הן אלה שנולדו והן אלה שלא נולדו כאן… שעד סוף חודש יולי הבא ראשון בשנה זו יצאו ממלכויותינו ומבעלויותינו הנזכרות, עם בניהם ובנותיהם… ולא יעזו לחזור ולחיות במקומות שבהם חיו".
לאחר שיצא צו הגירוש נפגש רבי יצחק אברבנאל שלוש פעמים עם המלך פרידננד והמלכה איזבלה, הפעיל חברים ואנשי חצר נוצרים ואף הציע שוחד עצום, אך דבר לא עזר: כל היהודים הוכרחו לעזוב בסוף יולי, והותר להם לקחת חפץ אחד בלבד; את שאר הרכוש צוו להשאיר בממלכה. רק מי שהסכים להתנצר הורשה להישאר.
השלטון לחץ גם על רבי יצחק אברבנאל להישאר, ובשלב מסוים אף הציעו לו להישאר בספרד כיהודי יחיד. ואולם רבי יצחק אברבנאל הודיע כי אם הגירוש הגדול יצא אל הפועל, הוא יצא מספרד עם שאר אחיו.
תאריך הגירוש היה היום האחרון של יולי 1492. התאריך העברי של אותו יום היה תשעה באב. מצמרר.
