יחסים אסטרטגיים, אבל לא רק: המחזה די מדהים. במדינה בעלת רוב מוסלמי שיעי, החולקת גבול עם איראן – ישראל נחשבת ידידה. ולא סתם חברה, אלא שותפה אסטרטגית. עד כמה? כששוחחתי עם אחד מהיועצים לבכירים לבית הנשיא, אלצ'ין אמירבייוב – הוא הודה כי הסוגייה הפלסטינית לא "משמעותית" ליחסים בין המדינות. ואנחנו מדברים על מדינה שחברה בפורומים איסלאמייים בינלאומיים.
כזכור, לפני חודשים אחדים פתחה אזרבייג'ן לראשונה שגרירות בישראל. הרשות הפלסטינית צפויה להסתפק בנציגות בדרג נמוך שתיפתח ברמאללה בקרוב, כשאזרבייג'ן מממנת את הנציגות הפלסטינית בשטחה, כ-"מס שפתיים".
הן ישראל והן אזרבייג'ן מתנהלות בחשדנות מול איראן. זו המנסה לפגוע בישראלים ויהודים היא גם זו שאחראית לפיגוע התופת בשגרירות אזרבייג'ן בשטחה. היחסים מתקיימים, הגבול בין המדינות חשוף ופתוח – אבל הרצון של השלטון בבאקו להתקרב לירושלים – בלי להחביא את השותפות – מעביר מסר למשטר האייתולות בטהראן. שלושה בכירים ישראלים ביקרו בחודשים האחרונים בבאקו: שר הביטחון יואב גלנט, הנשיא יצחק הרצוג ושר החוץ אלי כהן. קשה לחשוב על מדינה נוספת שזכתה לגל ביקורים שכזה. גם שרי החקלאות והמודיעין צפויים להמריא בביקורים נפרדים לאזרבייג'ן.

סוגיות ביטחוניות אינן היחידות שמעסיקות את שתי הממשלות. שורת נושאים כלכליים בינים חקלאות, בריאות, ופיתוח אזורים שאינם מיושבים בפרברי המדינה גורמים למערכת היחסים לפרוח. אזרבייג'ן היא יצואנית אנרגיה מובילה לישראל, ויחד עם טורקיה היא מעוניינת לשלב את ישראל בפרויקטים איזוריים שונים בתחום.
חבל קרבאך או רפובליקת ארצאך?
חלק מהביקור הוקדש לסוגיית חבל קרבאך, או נגורנו- קרבאך, או ארצאך – או פשוט אזרבייג'ן. בבאקו מתארים 30 שנות כיבוש ארמני שהסתיימו במלחמה שנערכה במקום לפני כשנתיים, כשבה, הכוחות האזריים, מגובים בנשק ישראלי – הביסו את הכוחות הארמניים ב-44 ימים בלבד ושחררו 7 מחוזות, שהושבו לשליטת אזרבייג'ן – כשגם האו"ם רואה בהם ככאלו.
אז איפה הבעיה? במחוז שלא שוחרר. עשרות אלפי ארמנים חיים במובלעת בשטח אזרבייג'ן, כשהגישה אליה יחידה: מעבר לאצ'ין. בשבועות האחרונים הרשת נשטפה בסרטונים מזעזעים של תורים במעבר הגבול, של אספקה הולכת ואוזלת. מצרכים בסיסיים כמו לחם הפכו לנדירים בכפרים הארמניים, ובירוואן מפנים אצבע מאשימה להתנהלות הכוחות האזריים. העובדה שכוחות רוסיים נושאים באחריות מסוימת לתפעול מעבר הגבול לא תורמת למצב, מן הסתם.

באזרבייג'ן מצביעים על בעיות אחרות: שיקום שטחים נרחבים ויישובם מחדש. ב-7 המחוזות שהזכרתי מתגוררים נכון להיום אלפים בודדים של תושבים שעברו אליהם בשנתיים האחרונות. התוכניות ל-2026 גרנדיוזיות: יותר מ-140 תושבים, ערים ירוקות וחכמות, כלכלה – ואפילו שדה תעופה (שנבנה ב-8 חודשים ונפתח, אך עדיין לא מתפקד). בטבע הפראי של החבל עבודות הבנייה נמשכות כל העת, כבישים נסללים – כשברקע בתים נטושים – חלקם בתים אזריים שננטשו עת כבשה ארמניה את האיזור, אחרים בתים ארמניים שנעזבו לאחר שאזרבייג'ן שבה אליו.
נושא נוסף מעסיק את האזריים: מוקשים. בבאקו מעריכים כי ארמניה הטמינה כמיליון מוקשים בקרבאך, כשרק 20% מהם הוצאו ממקומם. מאות בני אדם איבדו את חייהם בשנים האחרונות כתוצאה מהם.
אז מה הפתרון? נדמה ששני הצדדים מבינים שגם חבל האחרון שלא הושב לשליטת אזרבייג'ן (המתקרא על ידי הארמנים כ-"ארצאך") יושב לבאקו. כך האו"ם קבע בעבר, וכך אמר ראש ממשלת ארמניה בשבועות האחרונים. הדרך לשם לא תהיה פשוטה: לא רק בגלל המצב ההומניטארי, אלא גם בגלל ההתעקשות הארמנית והניסיון האזרי לשוחח עם תושבי החבל בלי לערב את השלטון בירוואן.

השטייטעל היחיד בעולם
ובחזרה לבאקו. באזרבייג'ן חיים היום לפי הערכות כ-30 אלף יהודים. ההרמוניה עם הקהילה המקומית מושלמת. אנטישמיות היא מילה גסה כאן. ב-"עיר האדומה" הסמוכה לקובה מתגוררים אלפי יהודים בכפר משלהם, כמה השטייטעלים באירופה של המאה ה-20.
הקהילה מורכבת מכמה קבוצות: הייחודית שבהן היא יהודי ההרים. אלו, הקשורים ליהדות קווקז, מחזיקים מסורת בת אלפי שנים שהשתמרה, והם מרוכזים בצפון המדינה. בהאקו מתגוררים יהודים יוצאי ברית המועצות, וישנה קהילה גיאורגית. שני בתי ספר יהודים יש בעיר, ו-7 בתי כנסת פועלים במדינה כולה. המדינה אף נבחרה לארח את ועידת רבני אירופה שתתקיים בנובמבר הקרוב.

בצירוף מקרים משמח, בשעת הגעתנו לעיר נפתחה מסעדה כשרה ראשונה: מסעדת רימון. "רוב האוכל כאן הוא מקומי וייחודי – גם האוכלוסייה האזרית וגם התיירים היהודים שיגיעו לכאן יאהבו אותנו", מספר הרב זמיר, רב הקהילה הגיאורגית, על המקום.
באזרבייג'ן מקווים שהמסורת היהודית העתיקה, הנופים היפים – והעושר התרבותי יובילו תיירים ישראליים לבקר במדינה. נכון להיום פועלות שתי חברות תעופה בקו תל אביב – באקו, והסכם תעופה חדש שצפוי לקבל אישור ממשלתי בקרוב ישדרג את הקו.
