טרם הוחלט על מועד לכינוס הוועדה למינוי שופטים, ועד שימונו שופטים חדשים לביהמ"ש המחוזיים והשלום נראה כי הדרך ארוכה. בינתיים, המערכת קורסת, ההליכים מתמשכים והנזקים ממשיים. גם ללא מינוי שופטים חדשים תחת אלו העוזבים, התקינה בישראל ניצבת הרחק מאחורי מדינות אירופה. לפי הנתונים, בישראל על כל 100 אלף איש יש 8.2 שופטים ואילו באירופה 21.4. המשמעות היא הליכים שנמשכים זמן רב.
בהליכי חדלות פירעון שהמטרה המוצהרת שלהם היא הליך ממוקד וקצר, עשויים ההליכים להימשך עד כ-56 חודשים. "מישהו שם בכנסת איבד את זה", אמר עו"ד לירום סנדה, המתמחה בדיני חדלות פירעון למנחה מולי ארי בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול". "הם לא מבינים את ההשלכה של אי מינוי שופטים ואני לא מדבר רק על מערכת המשפט אלא על כלל המשק. כשאנחנו מייצגים בביהמ"ש בתיק של חדלות פירעון, בין של אדם בודד ובין של חברה, שמתארך כל כך הרבה שנים – כולם סובלים מזה. החייבים, הנושים והמשק בכלל".
גם עו"ד אימבר פרטוש גולן, המתמחה בדיני הנזיקין, מצביעה על הנזקים הנגרמים כתוצאה מהתמשכות ההליכים כשלדבריה בתחום דיני הנזיקין הנזק הוא הכבד ביותר. "אצלנו", היא אומרת, "זו בעיה כאובה. אני רואה אנשים במצב קשה פיזי ונפשי, עם קושי כלכלי עצום והתארכות ההליך גורמת לנזקים. הפיצוי מתארך במשך כל כך הרבה זמן, עד שמגישים את התביעה, ואז יש אורכות, משך הזמן שההליך מתקיים ורק אז קבלת הפיצוי. התוצאה היא שאנשים קורסים כלכלית".
לעמדתו של עו"ד שי פרטוש, אף שהעומס והמחסור בשופטים מהווים בעיה חמורה, הבעיה הגדולה ביותר של מערכת המשפט היא המחסור ביעילות דווקא. "השבוע למשל", הוא מדגים, "נציגים מהמשרד שלי נכחו בדיון שנמשך שעתיים על ידי השופט בסוגיה למה נכתב בכתב תביעה 'נתבעת' ולא 'נתבע'. הדיון נמשך שעתיים ועסק כולו באות ת', זה לא הגיוני. אנחנו רואים שופטים שעובדים בצורה לא יעילה וזה מה שתוקע את ההליכים".
עו"ד וטוען רבני אלעד זמיר מחזק את עמדתו של עו"ד פרטוש ומציין כי גם בהתייחס לבתי המשפט לענייני משפחה, חוסר היעילות ניכר ואף "מזעזע". "ההבדל בין ביהמ"ש למשפחה לבין ביה"ד הרבני הוא בתושייה של הדיין. נכון, גם בביה"ד הרבניים יש עומס רב, אבל ברגע שהמתדיין נכנס לאולם והדיין רואה אפשרות לסיים את התיק בדיון אחד הוא יעשה ככל יכולתו על מנת להגיע לסיומו של התיק. אחת הסיבות לחוסר היעילות בביהמ"ש למשפחה נובעת מהצורך לעסוק בסוגיות כלכליות, לפעמים במאות מיליוני שקלים. מי שדן בתיקים הללו הם שופטי שלום, שאינם בקיאים בכלכלה והיעילות כתוצאה מכך נשחקת. בסוף זה האדם הפשוט, שלא משנה לו אם תהיה רפורמה או לא. הוא צריך פסק דין – האב רוצה לראות את הילד, האם זקוקה למזונות. היעילות פוגעת שם ולא תעזור כל פילוסופיה".
ומה קורה בהליכים פליליים? האם הסחבת והעומס על ביהמ"ש לא פוגעים בהליכים אלו? האם בשל המחסור בשופטים – הציבור סובל מפשיעה משתוללת ומאידך הנאשמים והחשודים לא מקבלים משפט צדק?
"אני מייצג 28 שנה נאשמים וחשודים בהליכים פליליים", אומר עו"ד יעקב שקלאר, המתמחה בפלילים, "אני יכול להגיד שהרבה מהם הם קורבנות של השיטה. השיטה נוקטת במעצר חשוד לפני כתב אישום עד 30 יום. לכן, העצור תקוע בכלא, לא אוכל ולא מתגלח, לפעמים מדובר במעצר הראשון בחייו, והוא נסער. כשהוא מגיע לשלב של המשפט הפלילי – הגשת כתב אישום ומעצר עד תום ההליכים הוא עומד בפני ההחלטה – האם הוא הולך לנהל משפט של הוכחות ולהוכיח את חפותו או להגיע להסדר טיעון ולקצר את מעצרו. במרבית המקרים הוא יבחר בהסדר טיעון".
על פי הנתונים ניכר כי עו"ד שקלאר אכן צודק, 74% מתיקי עבירות המין נסגרו בהסדר טיעון, 87% מתיקי האלימות נסגרו בהסדר טיעון, בעבירות המתה מדובר על 76% מהתיקים המסתיים בהסדר ובתיקי סמים 89%.
"השופטים דוחפים להסדר", מוסיף עו"ד שקלאר. "ומשתמשים באמצעי של הפעלת לחץ על הצדדים. אחד הכלים הוא אותו מעצר שנכפה על החשוד או הנאשם. אם הוא במעצר בית אז זה גרוע יותר, כי הוא הופך לנטל על מי שמארח אותו וללא יכולת לייצר הכנסה – רק משלם לעו"ד שייצג אותו, אז הוא רוצה לקצר הליכים והוא שולח את עורך הדין שיקטין את הנזק.
הגעה להסדר טיעון היא עדיפה על ניהול הליכים – המערכת הפלילית היא כל כך מסורבלת, כי עד שקובעים תאריך הוכחות הקלדנית לא באה, אין הקלטה וזה נדחה שוב ושוב. הרבה אנשים מודים כי רוצים לקצר את תקופת המעצר. כשעוסקים עסקה עם התביעה מקטינים את הנזק מקטינים את הסבל ועוזרים לאינטרס הציבורי, כי העונש הוא כאן ועכשיו ולא עוד 5 שנים".
