בבית המשפט העליון נערך היום (חמישי) הדיון בעתירות שהוגשו נגד התיקון לסעיף הנבצרות בחוק יסוד הממשלה. כתבנו המשפטי יאיר אלטמן שנכח בדיון דיווח כי נראה שהשופטים יקבלו את טענת העותרים שמדובר בחוק פרסונלי שמטרתו להטיב עם נתניהו, וכעת הוויכוח עוסק בשאלה האם הדבר מעיד על שימוש לרעה של הכנסת בזכות המכוננת שלה כמוסד מחוקק.
"יש כאן תכלית אחת לחסום דיון משפטי", טען השופט יצחק עמית, "התכלתית השנייה", הוסיף לתקוף השופט היא "לכאורה להתגבר על הסדר ניגוד העניינים". ובכך קיבל למעשה את עמדתה של היועמ"שית אל מול עמדת הכנסת.
עוד קודם לכן הבהירה הנשיאה חיות לאן הדברים הולכים כששאלה: "האם הליך חפוז כפי שקרה פה, מתוך מניע ברור מאוד שלא באו לתקן לקונות קודמות אלא באו לשים מחסומים בפני הליכים של ראש ממשלה בפלילים, זה לא מגיע עד כדי שימוש לרעה של סמכות הכנסת לכונן חוק יסוד?".
11+שלושת השופטים שמנהלים את הדיון הם נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, השופט יצחק עמית והשופט עוזי פוגלמן. שלושתם נחשבים לשופטים אקטיביסטים במיוחד.
לצד הביקורת שהטיחו השלושה, ההערכות הן שבג"ץ לא יפסול לראשונה תיקון לחוק יסוד בהרכב שכזה. האופציה הריאלית היא דווקא דחיה או מתן צו על תנאי ובקשה לדיון בהרכב מורחב של בית המשפט.
חוק פרסונלי?
נשיאת העליון פתחה את הדיון בהבהרת טענות הצדדים. טענות העותרים הן לשימוש לרעה בסמכות הכנסת לתיקון חוק יסוד, כאשר הדגש בעתירה של התנועה לאיכות השלטון הוא בהיותו של החוק פרסונלי המיועד לשרת את ראש הממשלה המכהן.
העתירה הנוספת, שהוגשה ע"י חבר הכנסת עודד פורר מישראל ביתנו, שמה דווקא דגש על פגמים שנעשו לכאורה בהליך החקיקה, ומבקשת גם היא לפסול את החוק.
11+
11+מנגד יש את עמדת הכנסת והממשלה, בה תומכת יועמ"שית הכנסת שגית אפיק, שדורשת לדחות את העתירות נגד החוק על הסף מאחר שמדובר בצעד חסר תקדים של ביטול חוק יסוד.
בתווך ישנה את עמדה של היומע"שית שסוברת כי זהו אחד ממצבי הקיצון שמצדיקים ביטול חוק יסוד ודורשת שלכל הפחות יידחה מועד התחולה של התיקון לחוק הוא יחל רק מהכנסת הבאה.
11+
11+
11+הנזיפה של הנשיאה בעו"ד שרגא
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא המוביל את עתירת המתנגדים, החל לשטוח את טיעוניו דווקא באזהרות מהאפשרות שהחוק יעבור וכן בדברים שהזהירו מהם בתנועה לאורך השנים אודות החקיקה.
הנשיאה חיות לא אהבה את העיסוק הפוליטי בתוך אולם הדיונים ותקפה: "אדוני רוצה גם לטעון טיעון משפטי או שהוא מדבר רק על נבואות הזעם שלו?".
לאחר מכן דרש עו"ד שרגא מבית המשפט להוציא צו על תנאי נגד החוק: "אנו מבקשים להורות להרחבת הרכב ל-15 שופטים ושהדיון יעסוק בסמוך לצמצום עילת הסבירות שעוסק בדברים דומים".
שרגא טען כי החוק כולו פרסונלי: "רק כמה שעות אחרי שהחוק עבר כבר נשא נתניהו נאום והצהיר שמעכשיו הסדר ניגוד העניינים לא חל עליו, והוא נכנס לאירוע".
11+השופט פוגלמן: ביהמ"ש מוסמך לבקר חוקי יסוד
עו"ד הברמן המייצג בדיון את חבר הכנסת עודד פורר טען כי חוק פרסונלי גורם לכך שניתן לכופף את החוק וכי אין דמוקרטיה בלי איזונים ובלמים: "כאשר תיקון בא ואומר שדרכו של בית המשפט חסומה מלבקר חוק יסוד יוצר שטח הפקר בו הכנסת יכולה לעשות מה שהיא רוצה".
השופט פוגלמן ניצל את ההזדמנות והתייחס ליכולת של בית המשפט לבקר חוקי יסוד: "מבחינת המשפט הפוזטיבי בית המשפט מוסמך לבקר יסוד באמצעות דוקטרינות של הרכב מורחב הגם שרוצים לשנות את זה", אמר.
11+עמדת היועמ"שית סותרת את עצמה
עו"ד הלמן שמייצג את עמדת היועצת המשפטית לממשלה בדיון כי התיקון לחוק יותר קיצוני מאשר חוק דרעי ועל כן יש לפסול את החוק והוסיף כי "אנחנו מדברים על חוק פרסונלי שבאמצעותו הוא רוצה לעקוף התחייבות שניתנה על ידו לקיים את פסק הדין ולקיים את ההסדר".
נשיאת העליון השופטת אסתר חיות נזעקה לשמע הטיעון של עו"ד הלמן, שכן היועמ"שית הבהירה כי הוצאתו של ראש הממשלה לנבצרות כלל לא עומדת על הפרק ומשכך איך עמדתם יכולה לטעון שהחוק פרסונלי: "אתם כתבתם שהתיקון הזה לא מתחבר לנושא ניגוד העניינים. זו הייתה עמדתכם".
11+"כל הטיעון של אדוני מנותק מהמציאות"
בשלב הזה עלה לדבר נציג הכנסת בשם יועמ"שית הכנסת, עו"ד ברט, שטען כי המחוקק רצה שהנבצרות תהיה מסיבות בריאותיות בלבד: "אם הרשות המכוננת הייתה רוצה למנוע הסדר של נבצרות היא הייתה מוחקת אותו פשוט, אבל הכנסת לכל אורך השנים חששו ממצב שבו הכלי הזה של נבצרות ישמש תחליף לכלים אחרים כמו אי אמון".
הנשיאה חיות לא אהבה את דבריו ותקפה: "כל הטיעון של אדוני מנותק מהמציאות. סליחה. בא ח"כ סעדה בדיון של הישורת האחרונה בדיון להסתייגויות ובשיח שניהל הוא אומר לה 'שבגלל זה חוקקנו את צודקת. מה את חושבת שחוקקנו כי סתם קמנו שהחוק לא ברור? עשינו את זה בגלל אירוע נתניהו'".
11+נציגו של ראש הממשלה בדיון, עו״ד מיכאל ראבילו, דיבר באריכות על העבודה שלבג"ץ אין סמכות לפסול חוקי יסוד: "בית המשפט פועל רק לפי חוקים ואין הסמכה לפסול חוקי יסוד. כבוד הנשיאה בבג״ץ חוק הלאום התייחסה לקושי לפסול חוקי יסוד ושם היא אמרה שבית המשפט הזה שואב את כוחו מחוקי היסוד בית המשפט מוסמך לפי חוק יסוד השפיטה והחוק הוא זה שנותן לבית המשפט את כוחו. לאחר הכללים האלה ההנחה של הכללים האלה היא דברים שבית המשפט עצמו הציב כהצדקה לפסול חוקים".
"התכלית היא לא פרסונלית אלא לקבוע שאין דבר כזה נבצרות משפטית. פקיד בכיר לא יכול לעשות חילופי שילטון", הוסיף ראבילו, "חוק יסוד הממשלה קובע שאם זה לא פסק דין חלוט צריך 61 חברי כנסת להעביר מתפקדו איך זה מתכנס בפרשנות המשפטית שהיועמ"שית יכולה להעביר ראש ממשלה מתפקידו?!".
מהו חוק הנבצרות?
התיקון לחוק היסוד שעומד במרכז הדיון קבע כי הכרזת נבצרות זמנית של ראש הממשלה מלמלא את תפקידו תהיה או בשל אי מסוגלות פיזית או בשל אי מסוגלות נפשית בלבד ותיעשה בסמכותו, או שתיקבע על ידי הממשלה ברוב מחייב של שני שלישים שתצטרך לקבל אישור לאחר מכן מהכנסת ברוב של 90 חברים.
מטרת החוק היא למנוע מצב שבו מי שמחליט להוציא את ראש הממשלה לנבצרות הם היועץ המשפטי לממשלה או בית המשפט העליון, דבר שפוגע באיזון בין הרשויות ומערב את הגופים שלא נבחרו על ידי הציבור להכריע בשאלות הרות גורל מבלי שניתנה להם סמכות כזו על ידי החוק.
11+התנגשות בין היועמ"שיות
בחוות הדעת שפרסמה היועמ"שית בנוגע לתיקון חוק הנבצרות, קבעה גלי בהרב מיארה כי על בג"ץ לפסול את החוק, זאת בשל השימוש שנעשה לרעה בסמכות הכנסת "כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט".
אתמול, פחות יממה לפני הדיון בבג"ץ, פנתה יועמ"שית הכנסת שגית אפיק לבג"ץ בבקשה להגיב על עמדת בהרב-מיארה, הביעה התנגדות מרומזת למהלך וכינתה את עמדתה "תקדימית". לדבריה, דרישת היועמ"שית לפסילת חוק יסוד הינה "צעד תקדימי שלא קרה מעולם".
11+לטענת אפיק, מדובר בתקדים שלא התרחש מעולם. "מצב שבו היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מביהמ"ש להכריז על בטלותו של חוק הוא מאורע נדיר", כתבה אפיק, "ובמקרה של חוק יסוד זה מאורע שמעולם לא אירע".
