accessibility-icon
share-icon
בחורי ישיבות | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בחורי ישיבות | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"מוצצי דם": משולמית אלוני ועד גלית גוטמן - שנאת החרדים שלב

דור אזרד

דור אזרד

יג אב ה'תשפג (31.07.23)

130

0

like

0

dislike

נבירה בארכיונים מגלה כי שנאת החרדים לא התחילה היום • קו ישיר נמתח בין גלית גוטמן ונחמיה דגן לשולמית אלוני ונעמי חזן • האם בימים שבהם עוסקים בשנאת חינם נגלה שלשנאה הזו יש מחיר?


נסתרות דרכי הא-ל, כך נהוג לומר, אבל הן גלויות עד מאוד בימים אלה. הורגלנו שנים רבות להטפות מתחסדות בדבר מלחמת אחים שקרבה ובאה עלינו, חס וחלילה, וסיבתה האחת והיחידה היא שנאת חינם, ועתה הוכח למי שמוחו טרם נשטף, כי השנאה ממומנת מאוד מאוד. זאת ועוד, האיום בדבר מלחמת אחים בא תמיד מהצד הנקרא 'ממלכתי'. איך שהפרדוקס חומד לו לצון.

החודשים תמוז ומנחם-אב הם המועדים שבהם עוצמת ההטפה עולה פלאים. שוב נופגז בהררי מילים שעיקרן 'מדוע חרב הבית? בגלל שנאת חינם'.

maximize-image
images-count4+
חרדים. צילום: עומר פיכמן פלאש 90

שוב יתמלאו הערוצים והרשתות במאמרי נזיפה מן הצד השמאלי, כולל הדתי, בארשת פנים נפוחה, מתנשאת וקודרת, שאוטוטו תפרוץ מלחמת אחים בגלל 'שנאת חינם'; שהקיצונים יחריבו את המדינה; שהמשיחיות, רחמנא ליצלן, היא אבי אבות הטומאה; והביטויים 'מכונות רעל' ו'שורפי אסמים' יהיו למטבע לשון שגורה.

תקשורת מגויסת למימוש הפיכה שלטונית. מימוש חזונם האיום של שורפי האסמים האמיתיים, של סרבנים ושל אנרכיסטים ממומנים היטב בהנחיית ראשי צבא בדימוס.

המעיינים במסכת שבת בתלמוד הבבלי יגלו שחכמינו מציינים יותר מסיבה אחת לחורבן ירושלים. "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו בה את השבת… בשביל שביטלו קריאת שמע שחרית וערבית… בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן… מפני שלא היה להם בושת פנים זה מזה… בשביל שהושוו קטן וגדול… בשביל שלא הוכיחו זה את זה… בשביל שביזו בה תלמידי חכמים… בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה". אם כן, מדוע הם ידברו אתכם בזמן הקרוב דווקא על שנאת חינם? בעיקר בשביל שהם יוכלו להכות על החזה שלכם.

maximize-image
images-count4+
יהודים בהר הבית | צילום: מינהלת הר הבית

המהפכה הצרפתית הידועה לשמצה היא שמפעפעת בדמו של השמאל. הסיסמאות, הדגלים, השלטון והחוק, התקשורת וצבא העיתונאים, החרמות והגיליוטינות, האיומים וההשפלות, כולם נראים כמו קומוניסטים, נשמעים כמו קומוניסטים, מהלכים כמו קומוניסטים, ולהבדיל ממשַל הברווז, הם גם מכריזים "עולם ישן עד היסוד נחריבה".

ומה שאמור להיות בסופו של דבר – הוא ממש כמו תחילתו: מהפכה אדומה. רשימת המהפכנים בתחפושת של מומחים נמצאת מול העיניים המרצדות מערוץ אחד למשנהו, בין גלי האתר ובערוצים הדיגיטליים.

התנגשות תרבותית

מדורת שנאת החרדים לא נדלקה בהפגנה הנוכחית גם אם שפכו אליה פתאום ג'ריקנים של דלק. הנה כמה דוגמאות מן הארכיון הפרטי שלי, שכולל דברים שנאמרו על החרדים כבר לפני יותר משני עשורים.

נתחיל משולמית אלוני, מנהיגת מרצ. לדידה החרדים הם "עלוקות… נחשים… היונקים מאותם יצרים אפלים שינקה הזוועה הנאצית, הם רודפי בצע ושתלטנים, מרושעים ופרימיטיביים, מושחתים, טפילים ורודפי שררה", וכן "החרדים הם עלוקות היושבים עלינו כפרזיטים, שותי דמנו תרתי משמע, שופכי דמים תרתי משמע" (דברי הכנסת, 1991).

בדברים אשר נשאה בוועידת מפ"ם בשנת 1993, לאחר שוויתרה על תיק החינוך עקב איום ש"ס, אמרה אלוני: "אנו מצויים בעיצומה של מלחמת תרבות עם היהדות החרדית. אסור לנו לעשות ויתורים. אנו בהתנגשות תרבותית שאסור להתקפל בה. במאבק הזה לא ויתרנו, אלא רק דחינו אותו בגלל דבקותנו בתהליך השלום".

המגזר החרדי, ארכיון | קרדיט: shutterstock
maximize-image
images-count4+
אומרים די להסתה נגד חרדים | אילוסטרציה: Shutterstock

לדברי אורי אבנרי, החרדים הם "מוצצי דם", ולדברי נעמי חזן הם "רעה איומה ושד שחור". העיתונאי ישראל סגל, אשר היה חרדי בעברו, כתב את המילים האלה: "המלחמה הבאה, מלחמת התרבות, תהיה עמוקה ונוקבת יותר מכל המלחמות האחרות, כי במלחמה הזו ייחתך גורל החיים ולא גורל המוות. כי במלחמה הזו נכריע איזו דמות תשתקף בדורות הבאים מבעד למראה – האם זו תהיה הדמות שלכם או שלנו? ובמלחמה הזו לא יהיו פשרות, ובבוא יום השלום, כאשר תפרוץ מלחמת התרבות, נבוא איתכם חשבון. עד הסוף" (ישראל סגל, "נבוא אתכם חשבון", מעריב, ערב סוכות תשנ"ד [1993]).

אריה כספי מעיתון הארץ כתב כך: "אילו הדבר היה בידי הייתי מתקן את חוק השבות כך שלא רק חצי יהודים ושמינית יהודים יוכלו לעלות לארץ. הייתי מעלה לארץ בשמחה גויים גמורים ובעלי עורלות למיניהם, ושהרב בניזרי יקצוף עד מחר. העולים הגויים הם לגיון הזרים והצד"ל שלנו.

הם בעלי הברית של החילונים במאבק על דמותה החילונית של המדינה הזאת". עוד הוסיף כספי: "כמי שיש לו תעודת יוחסין המגיעה עד הפופיק של מאה שערים, יש לי היום בסיס משותף גדול יותר עם אוכלי חזיר פרבוסלבים, כן ירבו, מאשר עם בני דודי מסולסלי הפאות" (הארץ, 26.11.1999).

בחגיגות הניצחון בכיכר לאחר הבחירות בשנת 1999 זעקו השלטים "רק לא ש"ס". שריד וחבריו נשבעו שלא לצרף את ש"ס לממשלה אלא אם כן יתחנכו: אם רק יאמינו במשיח ה'שלום', אם רק יסכימו למדינה חילונית דמוקרטית. אם רק ואם רק ואם רק…

maximize-image
images-count4+
גלית גוטמן עוררה סערה. קרדיט: מתוך שידורי קשת 12

המסכות הוסרו

מה השתנה מאז ועד היום? הרשתות החברתיות והבשלות וההכרה בעומק השינויים הנדרשים. מה שנשמר מעל דפי עיתון מצהיבים מופץ ונשמר בתוך שניות. כל המסכות הוסרו בבת אחת.

ההפגנות האלימות וחסרות הרסן אינן אלא ביטוי לעומק הדיקטטורה משמאל בכל המערכות. אמירותיה של גלית גוטמן מחווירות לעומת הגיגיו של תא"ל (מיל') נחמיה דגן, טייס וקצין חינוך לשעבר. הסבלנות היא המפתח לתיקון העוולות, לשידוד מערכות, כדרכן של מסורת ושמרנות.

נצטרך לקוות שהמוגלה שמופרשת עכשיו מהפה ומהמקלדת של כל מיני מטנפים אנטי-חרדים תנקה מגועל הנפש הזה לפחות את הסביבה שאנחנו חיים בה. אך כדי שזה יקרה הם יצטרכו להבין שהשנאה הזו היא לא חינם; שלשנאה הזו יש מחיר, ועוד איך.

עקבו אחרינו גם ב-Google News