הממשלה אישרה השבוע את החוק לצמצום עילת הסבירות, והציבור עוסק ועוד יעסוק על ההשלכות של מהלך. במקביל להגשת עתירות לבג"ץ נגד החוק, גוברות הקולות מתומכי הרפורמה לפטר את היועמ"שית, עו"ד גלי בהרב-מיארה. וכמו בציבור, כולו, גם הפאנל המשפטי שהתארח בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול" בערוץ 14 בהנחיית מולי ארי, נותר חלוק בדעותיו, וסוער מהרגיל.
את הקו התקיף יחסית בפאנל המשפטי, הוביל דווקא הצד הפלילי שבו. "כפליליסט", אמר עו"ד אמיר ברכה, המתמחה בפלילים, "אני יכול לומר שמי שלא מסתדר עם הלקוח שלו הוא קם ומתפטר. אם היועמ"שית לא יכולה לייצג את הלקוח שלה, קרי הממשלה, כי בסוף היא מייעצת לממשלה, אזי עליה להתפטר".
לדברי עו"ד ברכה, "הזכויות שבית המשפט העליון הקנה לה, כלומר שהיא יכולה להגיד לא ועל השר לעמוד בדרישות שלה, כל זה הפך אותה למחוקקת על".
בתגובה לדבריו, אמר עו"ד דורון אריאל: "אנחנו לא שותפים להרס הזה שרוצים לעשות לא במוסד היועמ"ש ולא באחרים. יש מה לתקן, זה נכון. תפקיד היועמ"ש הוא מוסד ציבורי. עליה לייצג את הממשלה ולהגיד את דבר החוק. אני סבור כי אם לא הייתה תחושת לעומתיות בין הממשלה הנוכחית ליועמ"שית היה ניתן בהרמוניה להגיע להישגים הרבה יותר גדולים".
עו"ד יפעת אלוק: "תפקיד היועמ"ש הוא לבדוק חקיקה מבחינה משפטית. היא מחויבת לייצג את הממשלה, אך לממשלה לא נוח לה כשהיא לא מסכימה עם עמדותיה".
אולם מה קורה כשהצדדים לא מסתדרים? כשאין סיכוי באופק להתנהלות משותפת של עו"ד בהרב-מיארה לצד הממשלה?
לדברי עו"ד בועז קניג, מבכירי הסניגורים בישראל, במקרה זה, עליה להתפטר. "אם היא לא מצליחה לייצג נאמנה את הממשלה, אם האג'נדה לא תואמת, ואם מונתה על ידי הממשלה הקודמת ועוד, לא יקרה דבר מבחינתי גם אם יחליפו אותה. לא יקרה כלום והשמש תמשיך לזרוח גם מחר".
עו"ד ברכה: "צריך פשוט לבטל את התפקיד הזה".
"קל להגיד", הגיב לדברים מייסד אומדנא עו"ד חן אביטן, "שאם היא לא מסכימה אז שתתפטר, זה לא הכיוון ולא העניין. יועמ"ש זה מוסד בפני עצמו וחייבים לזכור שהחובה שלו היא כלפי הציבור.
עו"ד דורון אריאל: "יש כאן פגם. חלק מהפגם נעוץ באי הסבירות שבה נוהג גם מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, זה לעומתי ותחרות מול השלטון. ברגע שבהרב-מיארה הפכה למתחרה שלטונית היא איבדה את אמון הציבור. אני סבור שטוב הייתה עושה אם הייתה מתפטרת מתפקידה. אבל אתה שואל אותי אם צריך לפטר אותה אז התשובה היא לא".
