עם צאת צום תשעה באב, פרסם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן פוסט ובו הוא כותב בפתיחות על המגעים להסכמות רחבות שלא צלחו ועל תחושותיו בשל הקרע בעם.
"התוצאה שאני רציתי, של תיקון החוק בהסכמה רחבה, לא התקבלה. ואני מתחייב כאן ועכשיו, בזוכרי את חורבות גוש קטיף הפיזי, ובזוכרי את חורבות הלב שלי ושל חבריי, שלמרות שנכשלתי, לא אפסיק לנסות.״
רוטמן נזכר בימי הגירוש מגוש קטיף ועוצמת ההשפעה של האירוע הכואב והמכונן על חייו: "שתי תובנות אני מביא איתי מהחוויה הזו. האחת: לא משנה עד כמה נכון הצעד שאני רוצה לקדם, לא אשכח ולא אזלזל אף פעם במי שהמדיניות פוגעת בו. השנייה: שכשם שהציבור שאני חלק ממנו, וגם אני אישית, השתקמנו אל מול עוול שאין שני לו, ומצאנו את הדרך לקחת את הכאב והתסכול למקומות של עשיה והשתלבות, גם מי שהשבוע הזה היה עבורו שבוע עצוב, ימצא את הדרך, אם הוא רק רוצה, לפעול ביחד להמשך הבניין המפואר הזה שנקרא מדינת ישראל."
חבר הכנסת התייחס גם לחששות בקרב מתנגדי הרפורמה והעביר מסר מפייס: "קשה לי מאוד להתייחס לפחדים שאני משוכנע שאין להם סיבה אמיתית, אבל יש חששות שגם אני יכול להתייחס אליהם ולהבין אותם. אבל החשש הזה לא גורם לי לרצות לשבור את הכלים, אלא דווקא לנסות לייצר שיח והקשבה".
רוטמן לקח אחריות על כשלון המגעים להסכמה: " ישבתי עם אנשים מ"אחים לנשק" ועם חברי כנסת מהאופוזיציה, ועם פרופסורים למשפטים ועם כל מי שהיה מוכן לשבת ולנהל שיח אמיתי, ללא מצלמות, כדי שנוכל להסיר חששות, לשבור מחיצות, לחשוב מחוץ לקופסא ולהגיע למשהו מוסכם. ואני מודה, נכשלתי בזה. זה לא משנה מי אשם. זה לא משנה היכן שוכנת הסרבנות. התוצאה שאני רציתי, של תיקון החוק בהסכמה רחבה, לא התקבלה".
לסיום כתב: "אני מתחייב כאן ועכשיו, בזוכרי את חורבות גוש קטיף הפיזי, ובזוכרי את חורבות הלב שלי ושל חבריי, שלמרות שנכשלתי, לא אפסיק לנסות. אני אמשיך לנסות בכל דרך להגיע להסכמות רחבות על התיקון שכולנו מבינים שהוא כה נדרש. ואמשיך להשקיע בכך את כל הזמן והאנרגיה הנדרשים. ועוד משהו: השבוע התראיינתי לאחד מכלי התקשורת ונשאלתי שם מה השלב הבא. תשובתי הייתה שאני מקווה מאוד שאת השלב הבא נקבע ביחד, קואליציה ואופוזיציה, בהסכמה ובהידברות".
