בישראל 2023 נראה כי התהפכו היוצרות. המוחים כנגד הרפורמה המשפטית, מתוך דאגתם לדמוקרטיה, לזכויות האזרח ואף לדמותה, צביונה ובטחונה של המדינה- הם המהווים לבושתם סכנה לדמוקרטיה.
המפגינים הזועקים בחוצות הערים, בעודם נושאים שלטי "דמוקרטיה"- הם אלו שצריכים ללמוד מהי דמוקרטיה, שעה שמובילים הם לאנרכיה או להפיכה צבאית בכסות תמימה, לכאורה.
כיצד מרשה לעצמו ציבור, שמסרב לקבל את הכרעת הבוחר גם לאחר חמישה סבבי בחירות ושני ראשי ממשלה שגזלו קולות לכאורה, ציבור ששם לו כמטרה להפיל ראש ממשלה נבחר בשיטות שונות ויהי מה- לזעוק את זעקת "הדמוקרטיה" ללא שמץ של בושה?
חלק ממנהיגי המחאה ומציבור המפגינים נוקט בשיטות שאינן מובילות בשום דרך לדמוקרטיה- ההיפך הוא הנכון. איום על השלטון החוקי בישראל בשיטות המשלבות אלימות, איומים והפחדות, מערער על השיטה הדמוקרטית בה נבחר. כשנעשה כדבר הזה באמצעות עירוב הצבא שלא לצורך, בחוסר סבירות קיצונית וללא תכלית ראויה, בניגוד להגיון הדמוקרטי העומד בבסיס הוויכוח הפוליטי והציבורי החוקי- חמור הדבר עד כדי חשש אמיתי לא רק ממרי אזרחי אלא ממהפכה צבאית כיאה למדינת עולם שלישי.
ציבור הנוקט בבריונות ובצעדים שאינם תואמים את לשון החוק כנגד תומכי הרפורמה ובכלל כנגד אזרחים לא מעורבים- לא יכול לרחוץ עוד בניקיון כפיו ולהטיף למוסריות נעלה ודאגה כנה לפרט ולחברה. זהו ציבור שאינו בוחל בהתנהלות בזויה הפוגעת בחולים, נזקקים, עובדים קשי יום, תיירים ואנשים פשוטים שפשוט נלקחו כבני ערובה, בחוסמם את דרכי התחבורה בכל רחבי המדינה.
ציבור המודאג באמת ובתמים מאיך תיראה המדינה אחרי הרפורמה, לא יוצא למסע תבהלה ותעמולה חסר אחריות והזוי הפוגע במוסדות המדינה, יציבותה וביטחונה. החשש המוצג לציבור מפני חוקים בלתי סבירים בעליל שיעברו בכנסת הסבירה לכאורה, שאזרחי המדינה שומרי החוק והסדר ידרשו לציית להם בבוא היום והשעה- אינו חשש סביר.
חלק בציבור, המוטרד מעתיד הדמוקרטיה, שלטון החוק והסדר במדינה, פועל ללא לאות לניפוצם של חוקים קיימים, נורמות מקובלות וסדר ציבורי כבר עתה, בטרם תוקן החוק או תוקנה תקנה חדשה במסגרת הרפורמה. זהו ציבור שמצפצף על הנחיות המשטרה ואז מתלונן עליה; שמקבל הקלות בלתי סבירות מבתי המשפט ונדהם כשהחלטות השופטים אינן הולמות את ציפיותיו ביחס לאחר; שמעודד על ידי גורמי תקשורת ממומנים ומוסתים שמזמן אינם אובייקטיבים או מקצועיים, שבינם לבין המקצוע העיתונאי יש הלימה כמו שיש לתקשורת החופשית בסין, בצפון קוריאה או איראן, במחילה.
זהו ציבור שדואג לדמוקרטיה לכאורה, אך מנפצה לרסיסים בשיטות אנטי דמוקרטיות בעליל, בעודו חותר למען כינון סדר ציבורי חדש ללא שום הסכמה רחבה, תוך פגיעה חמורה ביסודות עליהם נבנתה המדינה. כבני אדם המתגוררים בבית זכוכית, משליכים אותם מפגינים ומנהיגים חסרי אחריות אבנים זה בזה ולעבר בעל הבית החוקי- הוא הריבון, מבלי לרדת לעומקם של דברים, להבין ולהפנים מה רוצה הוא. נתלים הם באילנותיהם הגבוהים של פוליטיקאים, שופטים ואקדמאים שעד לא מזמן, בהיותם צבועים (בצבעים "אחרים"), תמכו בביטול עילת הסבירות וחשבו בעצמם לשנות את שיטת בחירת השופטים לדוגמא.
אותם מתנשאים דמוקרטיים לכאורה, שטסים בגובה אלפי רגל מעל פני האדמה אך יודעים מה טוב בוודאות גמורה לכל מגזר בחברה ובעבור עתיד המדינה- הם אלו שיורים אש כבדה בתוך הנגמ"ש הצה"לי, ועכשיו גם עליו לאחר שפרקו ממנו גם עול וגם פקודה, בצער רב.
אותם מפגינים מוסתים, שרוצים לראות הישג בטווח המיידי לכאורה, אינם מצליחים לראות מעבר לשלט "דמוקרטיה" או "בושה" אותו הם מרימים. כסוסים סכי עיניים שועטים הם ללא מורא לעבר אנרכיה והקצנה. חסרים הם את ההבנה והראייה ארוכת הטווח שתציג בפניהם את המשמעויות וההשלכות על מהותה של דמוקרטיה, קבלת החלטות הנוגעות לכ-ו-ל-ם (כדברי אחד המסיתים הראשיים שהיה פעם גנראליסימו וראש ממשלה) וכמובן ציות לחוקים, שלרוב לא תמיד מתאימים לכל המגזרים במדינה. כיצד אז יגיבו חסידי הדמוקרטיה הנאורים, שאותה בימים אלו מבזים ומנפצים בקול תרועה רמה על נתיבי איילון, בטרמינל 3 או בירושלים הבירה? כיצד תתקיים החברה הישראלית תחת שלטונם אחרי דוגמא אישית גרועה מאין כמותה של מנהיגי הסרבנות, המרי והבושה?!
המפגינים הזועקים "בושה- בושה", הם אלו שצריכים להתבייש על התנהלותם שפוגעת בחברה פגיעה קשה, לא מידתית ולא סבירה בכל קנה מידה. צריכים הם להתבייש במנהיגיהם המסיתים אותם תוך אבדן כל ערך רעות, אחריות ודוגמא אישית עליהם הטיפו כשלבשנו יחד מדי צבא.
יתביישו כל אלו הממהרים לערער את יסודות הדמוקרטיה וחמור מכך- לפגוע בביטחונה הלאומי של ישראל, כאילו היו זרוע נוספת של אויבי המדינה. בהם מתקיים במלואו הפסוק מספר ישעיה פרק מ"ט: "מִהֲר֖וּ בָּנָ֑יִךְ מְהָֽרְסַ֥יִךְ וּמַחֲרִיבַ֖יִךְ מִמֵּ֥ךְ יֵצֵֽאוּ", תוך הדגשה על הרישא של הפסוק "מיהרו בנייך" ולא רק על הסיפא "ממך יצאו".
יתביישו להם הרמטכ"לים ועוזריהם לשעבר, על ההסתה והקריאה הבזויה לאי ציות וסרבנות בצבא. אין זו עוד "מכה קלה בכנף" או עניין פעוט של מה בכך. הגעתם לשפל מדרגה חדש ולאבדן ערכים כמפקדים בכירים, לאחר שערך הדוגמא האישית הפך בעיניכם לצנינים. בעת הזו זקנתכם מביישת את בחרותכם וסופכם יהיה שפקודיכם יתביישו בכם!
יתביישו ראשי ממשלה ומנהיגים לשעבר, בוודאי כאלו שהורשעו בפלילים וישבו מאחרי הסורגים. אלו שכשלו ואיבדו כל לגיטימציה לדבר ולהטיף על ערכים, המוציאים את דיבת הארץ רעה בעולם כאחרוני תומכי החרם (BDS) שמספקים עתה תחמושת לעוכרי ישראל בחינם.
שיתביישו כל המוחים הקוראים לסרבנות גם במחיר פגיעה קשה בכושרו, כשירותו ולכידותו של צה"ל בעת הזו. שמוכנים לפגוע בביטחון המדינה ולהתיר את מחויבותם למשפחתם, לחבריהם הלוחמים שממשיכים לעמוד איתן על הקווים, ולכל מי שכבר שילם את המחיר הקשה מכל בגופו ובנשמתו, ללא קשר למי עמד בזמנו בראשות הממשלה ואיזו הצעת חוק או רפורמה עברה.
לסיכום- המתנגדים לביטול עילת הסבירות אינם נוהגים באופן סביר. החרדים לעתיד הדמוקרטיה- מביאים את האנרכיה באמצעות הגנראלים הצבועים שקוראים לסרבנות לובשי המדים ומקדמים הפיכה צבאית מאחרי הקלעים, לכאורה. כל זאת ועוד ללא שמץ של בושה ובחוסר אחריות משווע, שעלול לפגוע בביטחון המדינה ולערער על יציבותה דורות קדימה.
בדמוקרטיה אמיתית הצבא נמצא מחוץ לזירה הפוליטית- הוציאו מייד את הצבא מחוץ למשוואה, כבדו את החוק וקדשו את ביטחון המדינה.
