29 הפעמים בהם נעמדו על רגליהם חברי שני בתי הקונגרס האמריקני משתי המפלגות ומחאו כפיים בזמן נאומו של הנשיא יצחק הרצוג בבית הנבחרים הוכיחו דבר שניכר לאורך הביקור הנשיאותי כולו: על אף שיש אי הסכמות בין הממשלים, היחסים בין ישראל לארצות הברית – בלתי שבירים.
בשיחה שקיים הנשיא עם משלחת העיתונאים שהתלוותה לביקור חזר הרצוג לרגעים האלו, מול יותר מ-500 מוזמנים, כשמול עיניו מילות הנאום עליו עבד כשלושה חודשים. ״נשים בצד את המחלוקות במדינה – דבר אחד בלט. יש בארצות הברית אהבת ישראל, בניגוד לרושם בישראל״.
אל הנאום הזה הגיע הרצוג פחות מיממה לאחד שנועד בארבע עיניים עם מקבילו האמריקני ג׳ו ביידן בחדר הסגלגל שבבית הלבן. בסביבת הרצוג טוענים כי ביידן לא אמר לו בשיחתם כי יש לעצור את חקיקת הרפורמה המשפטית. עם זאת, ביידן הביע מקידומה באופן הנוכחי ״דאגה״. הנשיא האמריקני הביע דאגה גם מנושא אחר: הזירה הפלסטינית, וקיווה שהקבינט יממש את ההטבות לרשות שאישר בשבועות האחרונים.
3+
3+ובחזרה לרפורמה המשפטית, שמלווה את הביקור: בצל המשברים אמר הרצוג למשלחת העיתונאים שבפגישתו עם ביידן ״חזרתי ואמרתי – יש כמה אויבים שלא מבינים שני דברים. היחסים שלנו עם ארה״ב הם מעל לכל ויכוח – יש לזה השלכות, האויבים מרימים את האף – הם מתרגמים לא נכון את הויכוח הזה (בין ישראל לארה״ב, נ.ל) והויכוח הנוסף (הפנים ישראלי, נ.ל) – וחושבים שנחלשנו״.
הרצוג מודע לשיחה שהתקיימה בין ביידן לנתניהו ובין ביידן לעיתונאי הניו יורק טיימס תומאס פרידמן, שפרסם כי נשיא ארה״ב דרש מראש הממשלה לעצור את החקיקה המשפטית. בהתייחס לכך, אמר הנשיא באירוע של פדרציית הקהילות היהודיות בניו יורק – כי הוא מתנהלים מגעים לפשרה גם בימים אלו, וכי גם בוושינגטון הוא שמע קולות התוהים האם החוק לצמצום עילת הסבירות יהווה הסוף של הרפורמה, או שיעברו ממנה חלקים נוספים.
בפמליית הנשיא לא מכחישים את המשבר המתהווה מול האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, כש-6 חברי קונגרס אף החרימו את נאומו של הרצוג. במענה לשאלת חדשות 14, לא הביע הרצוג צער על כך שהן לא נכחו. בפגישה שקיים עם סגנית הנשיא קאמלה האריס, זו טענה כי המצב התדמיתי של ישראל בקרב הדור הצעיר בארה״ב ״לא טוב״.
3+
3+לצד נושאים אלו, שורת סוגיות איזוריות נוספות עלו במהלך הביקור. במענה לשאלתנו, נמסר כי סוגיית המלחמה באוקראינה לא עלתה בשיחות שקיים הרצוג – ובניגוד לשיחות קודמות – הפעם אף מנהיג לא ביקש או דרש שישראל תשנה את עמדתה ביחס למלחמה באוקראינה. גם המשבר עם לבנון עלה בשיחות, בעדיפות ״גבוהה״. האיום האיראני מן הסתם הוזכר בכל שיחה, כמה פעמים, וכך גם הטרור הפלסטיני – כשהרצוג הביע תרעומת בפני מזכ״ל האו״ם על הביקורת הבלתי הוגנת שהטיח בישראל לאחר המבצע בג׳נין.
הנשיא התייחס בנוסף לסוגיית הזמנת נתניהו לבית הלבן. אחרי שנשיא ארה״ב אישר כי זו קרתה וצפויה להתרחש, הרצוג אמר כי הצוותים המשותפים עובדים על הביקור, והסביר כי לא מדובר באירוע חסר תקדים: ״תמיד היו אי- הסכמות. מערכת היחסים של המדינות (ישראל וארה״ב, נ.ל) כל כך עמוקה – היא חוצה ממשלות, ממשלים וקואליציות״.
באותו האירוע שהתקיים אמש בניו יורק, התנגד הרצוג לתופעת הסרבנות ואמר כי יש להשאיר אותה מחוץ למשחק הפוליטי. בהפגנות, הוא לעומת זאת תומך – ואמר שהן מהוות ״ביטוי לחוזקה של הדמוקרטיה הישראלית״, כשהוא מסיים ואומר את הידוע לכולם, כל אחד ופרשנותו – אלו ימים קריטיים לחברה הישראלית.
