מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין שני לשלישי) בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 5) עילת הסבירות, מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט. בהצעה תמכו 64 חברי כנסת לעומת 56 שהתנגדו והיא תועבר לוועדת חוקה. אבל מה בדיוק המטרה של החוק לצמצום עילת הסבירות?
מוצע לקבוע בחוק-יסוד: השפיטה כי רשות שיפוטית לא תוכל לדון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה במליאתה, של ראש הממשלה או של שר אחר וכן של כל נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, או להוציא צו כלפי דרג נבחר בעניין סבירות החלטתו.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות המדינה בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק־יסוד: השפיטה. בתי משפט ובתי דין אחרים גם הם מוסמכים לדון בביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות המדינה בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
מכוח סמכות זו, עורך בית המשפט ביקורת מינהלית על פעולות הרשות המבצעת. התפתחות עילות של הביקורת המינהלית נעשתה בעיקרה בפסיקה, ובכלל זה התפתחה עילת הסבירות. כיום עילה זו מאפשרת לבית המשפט לפסול החלטה מינהלית הלוקה בחוסר סבירות במובן זה שהיא אינה נותנת "משקל ראוי לאינטרסים השונים שעל הרשות המינהלית להתחשב בהם בהחלטתה" וזאת כשמדובר ב"חוסר סבירות מהותי או קיצוני".
על השימוש בעילת הסבירות במובנה זה, ובפרט על החלת עילת הסבירות בנוגע להחלטות של הדרג הנבחר, נטען בין היתר כי קביעת האיזון הערכי בין השיקולים השונים הנוגעים להחלטה מינהלית צריכה להיות נתונה לנבחרי הציבור ולא לבית המשפט. יצוין כי אין באמור כדי להגביל את סמכותו של בית המשפט לדון או להוציא צו בשל עילות אחרות של ביקורת מינהלית, ובכלל זה עילת המידתיות.
כעת לאחר שהחוק לצמצום עילת הסבירות עבר בקריאה ראשונה הוא יחזור לוועדת החוקה, שם יכינו אותו לקריאה שניה ושלישית אם כי טרם ידוע האם החוק ישרוד עד אז. בתוך הקואליציה הדעות חלוקות, כאשר מרבית חבריה תומכים בהעברת החוק ומנגד ישנם קולות להמתין עם העברת החוק ולשוב להידברות בבית הנשיא.
