בשעה טובה: אחרי 11 העלאות רצופות של הריבית, נגיד בנק ישראל החליט שלא להעלות אותה שוב – והיא נותרה על 4.75%. הנגיד לא פוסל העלאות ריבית נוספות בהמשך אם לא נראה התמתנות באינפלציה. "הדרך עוד ארוכה, הצפי הוא שבהמשך השנה היא אכן תרד" אמר במסע"ת שערך לאחר ההודעה.
הנגיד התייחס גם לחקיקת הרפורמה המשפטית ואמר כי "להמשך אי הוודאות עלולים להיות מחירים כלכליים לא מבוטלים". לדבריו, "חשוב להציב את היציבות והוודאות לכלכלה הישראלית ולוודא ששינויים בחקיקה יבוצעו בהסכמה רחבה בלבד".
נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר בירך על ההחלטה ואמר כי "זוהי החלטה מושכלת ובריאה שתמנע פגיעה נוספת בעסקים בישראל, בפרט בעסקים קטנים ובינוניים שכבר נפגעו רבות מהעלאות הריבית התכופות".
גם נשיא להב עו"ד רועי כהן בירך את הנגיד "שהחליט להפסיק את מדיניות העלאת הריבית במשק, מתוך הבנה של ההשלכות הקשות על הציבור בכלל ועל ציבור העצמאים ובעלי העסקים בפרט". לדבריו, "ראינו שמדיניות זו של העלאת ריבית בשנה האחרונה הסבה פגיעה קשה והשיתה עלויות מימון גבוהות מאוד על סקטור העסקים הקטנים. כאשר מנגד האינפלציה לא יורדת".
כהן קרא לנגיד "לחשב מסלול מחדש" ולהוביל תהליך של הורדת הריבית במשק בצורה מדורגת – על מנת להקל ולסייע בהתאוששות המשק. "רכבת ההרים הזאת חייבת לעצור ולאפשר חזרה לסביבת ריבית נמוכה שתוביל לצמיחה והגדלת הפריון במשק".
אוריאל לין, בתגובה להחלטת בנק ישראל: "החלטת נגיד בנק ישראל שקיבל את המלצתנו שלא להעלות את הריבית פעם נוספת הייתה נכונה ושקולה. על הנגיד להשלים עבודתו ולהתמודד עם תוצאות החלטותיו הקודמות להעלות את הריבית, החלטות שערערו את האיזון במשק, מצד אחד הגדילו בענק את רווחי הבנקים אך מהצד השני העלו מאוד את הוצאות המגזר העסקי, משקי הבית ומשלמי המשכנתאות. על בנק ישראל מוטלת החובה להוריד את עלויות שירותי הבנקים ולייצב את תשלומי הריבית של הבנקים בגין יתרות זכות של הלקוחות".
"כדי לרסן את האינפלציה, על הממשלה לנקוט בצעדים אקטיביים"
נשיא התאחדות התעשיינים התייחס להשפעות של העלאות הריבית במהלך השנה האחרונה. "השינוי הדרסטי בשיעור הריבית הוביל לעליית ריבית הפריים, אשר העלתה דרמטית את הוצאות המימון של בעלי עסקים והתעשיינים בפרט ועל כן, יש לתת מענה לצורכי האשראי של העסקים ה על ידי הקלות בקרן ההלוואות בערבות מדינה".
עוד הוסיף הנשיא כי "במהלך השנתיים האחרונות, האינפלציה הישראלית בהשוואה בינלאומית היא מהנמוכות ביחס למדינות ה-OECD. על פי התחזיות, השיא בקצב גידול האינפלציה נותר מאחורינו, ושיעור האינפלציה צפוי לעמוד על 3.3% בסוף שנת 2023 ועל 2.3% בסוף 2024.
"כלומר, מעתה היא צפויה להתמתן עד לרמה שתאפשר יציבות מחירים, על פי יעדי בנק ישראל (1-3%) ב-2024. כדי לרסן את האינפלציה עוד יותר על הממשלה לנקוט בצעדים אקטיביים ולתרום למאמץ המשותף בהורדת רמת המחירים במשק על ידי הרגעת מחוללי האינפלציה ובחינה מעמיקה של כלים להפחתת העלויות לעסקים".
