"ממצאים מטרידים": דוח מבקר המדינה הנוגע לרשויות המקומיות הותר היום לפרסום ומכיל ביקורת על התנהלות הרשויות המקומיות במספר תחומים. על פי הדוח, אחת משבע עובדות ברשויות המקומיות חוותה הטרדה מינית, 42% מעובדי עיריית נצרת אינם חשים בטוחים מהטרדות מיניות בעבודה. בנוסף מצביע הדוח על פערים משמעותיים בזכאות לבגרות בין המרכז לפריפריה.
המבקר התייחס גם לסוגיית העלאת תעריפי הארנונה ומתברר כי למעלה מ-100 רשויות ביקשו העלאה חריגה בארנונה על חשבון תושביהן. רק 36 מתוך 256 רשויות מוכרזות כאיתנות. תופעה מדאיגה לא פחות היא העובדה שפעוטות בעלי מוגבלות נאלצים ללמוד מחוץ לגבולות עירם – לעיתים כ-70 ק"מ נסיעה ביום. מבקר המדינה בדק ומצא גם כי ב-65% מבתי הספר קיימים ליקויי בטיחות ותחזוקה.
הטרדה מינית ברשויות מקומיות
בחודשים יוני עד ספטמבר 2022 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהם של כמה רשויות מקומיות ושל משרד הפנים לתיקון הליקויים העיקריים שהועלו בדוח הקודם ובנושאים נוספים. ביקורת המעקב נעשתה במשרד הפנים; בעיריות אום אל-פחם, אור עקיבא, אלעד, באר יעקב, חדרה, טירת כרמל, טבריה, מגדל העמק, נצרת ונשר; במועצה המקומית רכסים; ובמועצה האזורית חוף הכרמל.
ביקורת המעקב העלתה כי משרד הפנים אינו אוסף מידע על פעולות המניעה שנקטו רשויות מקומיות בנושא מניעת הטרדה מינית ועל מספר התלונות שהתקבלו והטיפול בהן, והוא לא קבע הנחיות לגבי מצבים שבהם האחראי נמצא בניגוד עניינים ובפרט לגבי מקרים שבהם מעורבים בתלונה עובדים בכירים, לגבי יידוע הנפגע בדבר הטיפול בתלונה ולגבי השמירה על פרטיות המעורבים.
5+שיתוף הציבור שערך משרד מבקר המדינה העלה ממצאים קשים ולפיהם יותר ממחצית מהמשיבים ציינו שהם לא ידעו אם קיים אחראי למניעת הטרדה מינית ברשות המקומית או חושבים כי אין אחראי לנושא; 22% מהמשיבים ציינו כי הם מגדירים את מקום העבודה ברשות כלא בטוח או בטוח במידה בינונית מפני הטרדות מיניות (ובעיריות נצרת, אום אל-פחם ואלעד 30% ומעלה מהמשיבים); אחד מתוך שבעה עובדים השיב כי הוא הוטרד או ידוע לו על מישהו שהוטרד בשלוש השנים האחרונות במסגרת העבודה ברשות המקומית; וכרבע מהעובדים השיבו כי לא היו פונים לאחראי אם היו חווים הטרדה מינית.
המבקר אנגלמן ציין כי על הרשויות המקומיות לפעול כדי להגביר את תחושת המוגנות של העובדים מפני הטרדות מיניות ולהשפיע על האווירה הארגונית לשם קידומה של סביבת עבודה נקייה מהטרדה מינית. על משרד הפנים, בתיאום עם משרד המשפטים, להמשיך ולפעול להסדרת הנושא ולוודא כי בידי הרשויות המקומיות הכלים המתאימים להתמודדות עם התופעה ולנקוט צעדים להגברת תחושת המוגנות של העובדים ברשויות המקומיות.
השירות הוטרינרי ברשויות המקומיות
על פי הדוח – בשנת 2021 הייתה ישראל במקום הראשון בעולם בצריכת עוף ממוצעת לנפש – פי 4 מהממוצע העולמי (כ-65 ק"ג לעומת כ-15 ק"ג). ממוצע צריכת בשר בקר לנפש בישראל, שעמד על כ-23 ק"ג, היה מהגבוהים בעולם – פי 1.5 מממוצע ה-OECD ופי 3.5 מהממוצע העולמי. עם זאת, בשנה זו הושמדו בישראל כ-85 טונות של בשר שלא היה ראוי למאכל אדם.
בדוח נחשף כי במאי 2022 נפטרו שלושה דיירים במעון של משרד הרווחה והביטחון החברתי. ביקורת שערך משרד הבריאות העלתה כי בבשר שהוגש לדיירים נמצאה רמה חריגה של חיידקים.
5+בחודשים יוני עד נובמבר 2022 בדק מבקר המדינה את תפקודם של הווטרינרים הרשותיים. ממצאי דוח הביקורת מעלים ליקויים משמעותיים העלולים לסכן את בריאות הציבור או להביא לפגיעה חמורה בה. המבקר מצא כי הרפורמה בפיקוח על מזון מן החי יושמה באופן חלקי בלבד, בחלוף יותר משנתיים ממועד כניסת הרפורמה במלואה לתוקף.
בביקורת התגלו ליקויים בפעילות משרד הבריאות, האחראי למערך הפיקוח על בשר ומוצריו והנושא באחריות להבטחת בריאותם של תושבי המדינה, וכן עלו ליקויים בפעילות הרשויות המקומיות לביצוע פיקוח וטרינרי על אתרים למכירת בשר ומוצריו בתחומיהן. כך, מצא המבקר כי הווטרינרים של הרשויות המקומיות לא ביצעו בשנת 2021 ביקורת ב-90% מהמקומות שבהם מוכרים בשר ומוצריו: ביקורת כזו נערכה רק ב-5,919 מתוך כ-70,000 אתרים.
נכון ליוני 2022, 33% מהרשויות המקומיות (84 רשויות) אף לא העסיקו וטרינר לפיקוח על אתרים למכירת בשר ומוצריו או שהעסיקו וטרינר רשותי שלא היה מוסמך לבצע פיקוח כזה. המבקר אנגלמן קורא למשרד הבריאות ולרשויות המקומיות לפעול לתיקון הליקויים ולוודא כי הפיקוח הווטרינרי יתבצע בעתיד על כלל האתרים למכירת בשר ומוצריו, ובכלל זה גם במוסדות שבחלקם מתגוררים חסרי ישע.
5+טיפול הרשויות המקומיות באזרחים הוותיקים
בישראל חיים 1.16 מיליון אזרחים ותיקים, ושיעורם באוכלוסייה הכללית הוא 12%. בחודשים מאי-נובמבר 2022 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת על טיפול הרשויות המקומיות באזרחים הוותיקים שבתחום שיפוטן. הביקורת נעשתה בתשע רשויות מקומיות – אלעד, אשקלון, מעלות-תרשיחא, נס ציונה, נצרת, ערד, קריית ביאליק, שדות דן ותל מונד.
הועלה כי גובה התקציב השנתי לאזרח ותיק שהקצה משרד הרווחה בשנת 2021 ברשויות המקומיות שנבדקו היה בין 141 ל-772 ש"ח. ממצאי הביקורת מעידים שהרשויות המקומיות שנבדקו לא ערכו סקרי צרכים ושביעות רצון ולא הכינו תוכניות אב להיערכות להזדקנות האוכלוסייה.
5+ברשויות המקומיות שנבדקו אין מידע מלא ומעודכן על פרטיהם של כלל האזרחים הוותיקים שבתחום שיפוטן אשר יכול לייעל את ערוצי הקשר עימם ולסייע להם הן בשגרה והן במצבי חירום. מספר המשתתפים הממוצע בחודש במרכזי היום ובמועדונים מועשרים ברשויות המקומיות שנבדקו נמוך ונע בין 9% ל-30% מהאזרחים הוותיקים המטופלים במחלקות הרווחה.
בעניין הנגשת המידע לאזרחים הוותיקים ומיצוי זכויותיהם עלה כי המידע באתרי המרשתת של הרשויות המקומיות אינו בולט ואינו זמין בקלות עבור אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, וכי לא כולם ערים לזכויותיהם.
עוד נמצא כי מספר המטופלים הממוצע למשרת עובד סוציאלי ביחידות לאזרחים ותיקים ברשויות האמורות היה 126 – 444, וכי משרד הרווחה לא קבע את המספר המרבי של אזרחים ותיקים מטופלים למשרת עובד סוציאלי ולא הגדיר דרישות ניסיון והכשרה ייעודיים לעובדים סוציאליים המטפלים באזרחים ותיקים.
5+שש מהרשויות המקומיות שנבדקו, אשקלון, נס ציונה, ערד, קריית ביאליק, שדות דן ותל מונד לא ניצלו את מלוא התקציב שהקצה להן משרד הרווחה בתחילת 2021 לצורך הטיפול באזרחים הוותיקים.
מסקר האזרחים הוותיקים שערך משרד מבקר המדינה עלה כי 42% מהם אינם מכירים את פעילויות הפנאי שמספקות הרשויות המקומיות, וכי 64% מהאזרחים הוותיקים המכירים את הפעילויות משתתפים בהן; מרבית האזרחים הוותיקים (63%) בוחרים שלא להשתתף במסגרות המוצעות להם בשל חוסר עניין.
שירותים לאנשים בעלי מוגבלות: מרכז מול פריפריה
בשנת 2020 חיו בישראל כ-1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות, שהם כ-17% מכלל האוכלוסייה. בחודשים אפריל עד דצמבר 2022 בדק מבקר המדינה את השירותים שמספקות הרשויות המקומיות לאנשים עם מוגבלות ולבני משפחותיהם, בדגש על הפערים בין המרכז לפריפריה במתן השירות. הממצאים המובאים בדוח מתבססים על ממצאי ביקורת עומק בעיריות אופקים, בני ברק ורמת השרון; במועצה המקומית כפר כנא; ובמועצות האזוריות אל-קסום וחוף הכרמל. כן מתבססים הממצאים על תשובותיהן של 71 רשויות מקומיות על שאלון שנשלח אליהן.
הביקורת העלתה כי מגוון השירותים המיועדים לאנשים עם מוגבלות והיקף כוח האדם העוסק בתחום ברשויות הפריפריה מצומצמים לעומת השירותים הללו והיקף כוח האדם העוסק בתחום ברשויות המרכז.
ברשויות הפריפריה מספרם של המועדונים החברתיים קטן, היציאה לנופשונים ממומשת בהן באופן חלקי, ובמרביתן אין גורם מתכלל מקצועי לתחום המוגבלות.
עוד נמצא כי יותר מחמש שנים לא התאים משרד הרווחה את הוראות תקנון העבודה הסוציאלית, את התעריפים, את השירותים ואת מערכות המידע לתפיסה שלשמה הוקם מינהל המוגבלויות במשרד הרווחה, ולפיה הטיפול באנשים עם מוגבלות ייעשה על בסיס תפקוד ולא על פי האבחנה הרפואית.
רק 23% מהרשויות המקומיות שהשיבו על השאלון דיווחו כי הן מסוגלות לספק את כל השירותים לתושביהן עם המוגבלות. המבקר מצא כי 90% מהרשויות המקומיות שולחות פעוטות בני חצי שנה עד שלוש שנים למעון יום שיקומי ברשות מקומית סמוכה. יש פעוטות שנאלצים לנסוע אפילו 70 קילומטרים ביום עד למעון ובחזרה לביתם. המבקר אנגלמן ממליץ כי הגופים המופקדים על תחום המוגבלות – ובהם הרשויות המקומיות ומשרדי הרווחה, החינוך והפנים – יעמדו על הסיבות שהובילו לפערים הקיימים בין הרשויות ויגבשו פתרונות שיצמצמו פערים אלה. בנושא הנגשת השירותים – לרשויות המקומיות מומלץ לנקוט פעילות יזומה, ובשיתוף משרד הרווחה לאמץ פתרונות שיאפשרו את הנגשת השירותים.
תחזוקה ובטיחות של מוסדות חינוך
בחודשים מאי – נובמבר 2022 בדק מבקר המדינה את טיפול הרשויות המקומיות בנושא התחזוקה והבטיחות של בתי ספר על-יסודיים (חטיבות ביניים ותיכונים). הבדיקה נעשתה ברשויות המקומיות הגלבוע, טמרה, מעלה עירון, נתניה, קריית אתא ושוהם. צוות הביקורת סייר ב-20 בתי ספר על-יסודיים ברשויות שנבדקו.
ב-65% מבתי הספר שנבדקו נמצאו נזילות מהגגות וסימני רטיבות בקירות. בביקורת נמצאו גם שירותים מוזנחים, מזגנים לא-תקינים, תקלות בחשמל ובתאורה, מחסור בשטחי הצללה, שולחנות וכיסאות ישנים ומחסור במרחבי למידה.
המבקר אף מצא ליקויי בטיחות בבתי הספר שנבדקו.
5+ב-65% מהם נמצאו ליקויי בטיחות חוזרים בדלתות, בארונות או במתקני השתייה, במבדקים השנתיים שנערכו בשנים 2019 – 2022. המבקר אנגלמן ממליץ לרשויות המקומיות שנבדקו לשפר ולהגביר את פעילותן בכל הנוגע לתחזוקת מוסדות החינוך ואת טיפולן בהסדרת מפגעי הבטיחות למען הבטחת סביבה לימודית מיטבית ובטוחה לתלמידיהן.
ארנונה ברשויות המקומיות
בחודשים מאי עד נובמבר 2022 בדק מבקר המדינה את נושא הארנונה ברשויות המקומיות. הביקורת העלתה כי בשנת 2020 חייבו הרשויות המקומיות את בעלי הנכסים שבתחום שיפוטן בארנונה בסך כ-34.6 מיליארד ש"ח, ומכלל זה גבו כ-24.2 מיליארד ש"ח שהיו כ-60% מהכנסותיהן העצמיות. יתרת החייבים בארנונה ברשויות המקומיות בסוף שנת 2020 הייתה 31.7 מיליארד ש"ח.
בביקורת הועלו ליקויים בתחומי אסדרת הארנונה, צווי הארנונה והטלתה, שיטת מדידת שטחי הנכסים וחיובם, הגשת בקשות לאישור חריג לשינויי בארנונה והטיפול בהן, גביית הארנונה וטיפול בחובות ומתן הנחות. ממצאי הביקורת מלמדים כי תחום הארנונה דורש אסדרה, בין היתר בשל ריבוי סיווגים, תעריפים ושיטות מדידה, והוא מתאפיין בחוסר אחידות ובאי-שוויוניות.
משרדי הפנים והאוצר היו ערים לליקויים ולעיוותים המאפיינים את מערך הארנונה ברשויות המקומיות, ובמשך השנים הוקמו ועדות בין-משרדיות לתיקונם, אך המלצות הוועדות לא יושמו. במועד סיום הביקורת, בנובמבר 2022, יותר מ-16 שנים לאחר שהחליטה הממשלה על הצורך ברפורמה בתחום הארנונה, לא בוצעה רפורמה בתחום.
המספר הגדול של הבקשות לאישור חריג להעלאת תעריפי הארנונה מעבר למנגנוני ההצמדה שנקבעו בחוק , בין 78 ל-102 רשויות הגישו בקשות בשנים 2020 – 2022, אינו עולה בקנה אחד עם מטרת החקיקה – לאפשר העלאה חריגה במקרים מיוחדים בלבד . השימוש כאמור הופך את החריג לכלל, והוא עלול לשמש אמצעי לעקיפת המנגנון והתכלית של דיני ההקפאה.
