accessibility-icon
share-icon
אדם כעוס בתחנת הרכבת. צילום: שאטרסטוק
אדם כעוס בתחנת הרכבת. צילום: שאטרסטוק

הם פשוט לא רואים- מיזם המטרו כמשל

דור אזרד

דור אזרד

יא תמוז ה'תשפג (30.06.23)

0

like

0

dislike

עידו נורדן במאמר מיוחד על מיזם המטרו ומעלה את השאלה: "את מי משרתים קווי הרכבת הקלה והמטרו?" | המאמר המלא


בעשור האחרון מקודם ביתר שאת מיזם שעשרות שנים חלמו עליו, של הרכבת הקלה בגוש דן. מיזם חשוב מאוד בהשקעה תקציבית ממשלתית של מיליארדים רבים. לא רבים מבינים, אבל במקביל למיזם החשוב הזה קם מיזם נוסף, אותו דחפה בעיקר הממשלה הקודמת, מיזם המטרו.

מדובר במערכת רכבות נוספת מקבילה תת קרקעית בגוש דן שתנוע בצירים כמעט מקבילים לרכבת הקלה (שגם היא תחתית בחלק מהתוואי), אבל במהירות הרבה יותר גבוהה מהרכבת הקלה.

על פניו עוד מיזם תשתית חשוב בפיתוח המדינה ובמלחמה בפקקים. אבל משני המיזמים הללו ניתן לראות את קוצר ראייתה של הפקידות הממשלתית, את מאפייניה וניתוקה מחלקים נרחבים בחברה הישראלית. לא בכדי הממשלה הקודמת דחפה את המיזם של המטרו. הפקידות הבכירה, ברובה, והממשלה הקודמת חולקים אותה אג'נדה ואותו סט ערכים. הם כולם באים מאותו מקום. כולם רואים את תל אביב רבתי, מעבר לזה, קצת קשה להם לראות.

maximize-image
images-count3+
הקו האדום – הפתיחה בקרוב. קרדיט: נת"ע

כשמסתכלים על מפות התכנון של קווי נת"ע והמטרו זה קופץ. השאלה המרכזית שעומדת בפני מתכנן היא את מי קווי הרכבת אמורים לשרת. מתכנון הקווים התשובה ברורה. את תושבי גוש דן. תושבי הפריפריה שקופים לחלוטין.

אם הקו הסגול של הרכבת הקלה והקו הכחול של המטרו מגיעים קילומטרים ספורים מכביש 6 ולא מתחברים אליו זה אומר הכל. אם הקו הירוק של המטרו חולף ליד מחלף קסם ולא עוצר שם לאסוף את מי שמגיע מכבישים 5 ו-6, זה אומר הכל.

זו שאלה גדולה האם בכלל מיזם המטרו נחוץ. עד שהוא יסתיים, עוד 10-20 שנה יתכן שנחווה עומסים הרבה פחות גדולים ממה שאנחנו חווים כעת. אבל גם אם נאמר שיש לו ערך, צריך להבין שיש לו מחיר יקר. עלות הקמת המטרו מוערכת כעת בסביבות 150-200 מיליארד ש"ח.

מניסיון העבר ההערכות האלה כמעט תמיד בחסר ומתעדכנות למעלה כשהמיזם באמת יוצא לדרך, כך שלא מופרח שהמיזם יסתיים בעלות של 250-300 מיליארד ש"ח. כדי לקבל פרופורציה, כל תקציב המדינה לשנת 2023 עומד על 484 מיליארד ש"ח, מתוכו תקציב התשתיות השנתי עומד על כ-40 מיליארד ש"ח. מה שאומר שרק תקציב המטרו "שורף" את כל תקציב התשתיות של מדינת ישראל במשך 6 שנים.

עכשיו, השאלה את מי משרתים קווי הרכבת הקלה והמטרו היא הרבה יותר משמעותית.

לא בכדי הפקידות הממשלתית מנהלת מלחמה מול שרת התחבורה על המטרו. שרת התחבורה רוצה להפנות את התשתיות לטובת פיתוח הפריפריה, אבל לא ניתן לעשות זאת אם את כל הכסף "שורפים" על המטרו.

אבל בעיני הפקידות זה לא נקרא לשרוף כסף. פשוט, מבחינתם מדינת ישראל היא פחות או יותר בגבולות המטרו. השאר פשוט שקוף בעיניהם.

maximize-image
images-count3+
רכבת ישראל, אילוסטרציה. צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

הפעולה של הפקידות אולי משרתת היטב אותם ואת חבריהם המתגוררים במדינת גוש דן, במדינת המטרו, אבל היא לא משרתת את האינטרסים המרכזיים של מדינת ישראל בפיזור האוכלוסיה לאזורים יותר פריפריאליים. יש לזה חשיבות ביטחונית, חברתית וכלכלית. ההיסטוריה מראה שהתנאי ההכרחי לפיתוח פריפריה הוא תחבורה זמינה, איכותית ואמינה. התחבורה הציבורית בגוש דן חשובה.

היא חשובה בראש ובראשונה עבור אנשי הפריפריה שיוכלו להגיע למרכזי התעסוקה שנמצאים ברובם בגוש דן בקלות. "על הדרך" אם זה משרת גם את מי שבחר בכל זאת לגור באזורי הביקוש של מדינת ישראל, סבבה, אבל זו צריכה להיות המטרה המשנית.

הפקידות הבכירה, והממשלה הקודמת שלא ראו את הצורך של תשתית התחבורה הציבורית כמשרתת את הפריפריה והאינטרסים הרחבים של מדינת ישראל, לא עשו את זה מרוע. הם פשוט לא רואים. הם לא רואים את מי שלא כמוהם או גר בסביבתם. מבחינתם, ולא כהתרסה, המדינה זה הם. הם באמת מאמינים בזה, כי האחרים פשוט שקופים בעיניהם. הם לא רואים אותם. לא בסביבת העבודה שלהם ולא בסביבת המגורים.

המטרו הוא משל לכל מה שקורה כאן. הקבוצה הזו שהפקידות הבכירה והממשלה הקודמת היא מייצגת נאמנה שלה, נאבקת על הדמוקרטיה, אבל לא רואה שיש כאן המון אנשים שעבורם אין דמוקרטיה בישראל. הם לא רואים את הפגיעה בזכויות הכי בסיסיות, כי מי שלא כמוהם שקוף בעיניהם.

הם יכולים לראות דתי או חרדי, להכניס אותו למגירה שיש להם בראש ולתקוף אותו על דברים שלא קשורים אליו, כי הם פשוט לא מכירים אותו או אנשים כמוהו, הם קיימים עבורם רק דרך מסך הטלויזיה או אתרי האינטרנט. אני לא מדבר על היכרות עם פרט כזה או אחר, אני מדבר על היכרות עם קבוצות אחרות באוכלוסיה. אין להם שום היכרות איתם. ניתוק מוחלט.

maximize-image
images-count3+
הרכבת הקלה בתל אביב, ארכיון | צילום: מרים אלסטר, פלאש90

ראש עיריית אלעד תיאר זאת היטב סביב קרן הארנונה. בנו בשלושת העשורים האחרונים מס' ערים או הגדילו דרמטית ערים קיימות. בכל המקרים דאגו שיהיו לעיר אזורי תעשייה ומסחר שהן המקור התקציבי העיקרי של כל עיריה. באלעד לא. למה? כי זו עיר חרדית- דתית. המתכננים אפילו לא חשבו על הקצאת שטחים כאלה עבורה. שוב, לא מרוע, הם פשוט לא רואים…

לאלעד, למרות הקרבה, קווי המטרו והרכבת הקלה לא מגיעים. זה הפתיע אתכם?

 

עקבו אחרינו גם ב-Google News