נבחרת הכדורגל של ישראל עושה היסטוריה וזוכה בעת האחרונה לניצחונות מרשימים במסגרת טורנירים בינלאומיים. לאור ההצלחה הרבה, רוממות הנפש, הכבוד והיקר שמביאה הנבחרת למדינת ישראל בימים אלו, מן הראוי לשאול כמה שאלות ולתהות כמה תהיות ברוח התקופה הליברלית והנאורה, שלא לומר פרוגרסיבית חלילה.
האם עלה בדעתן של נשים מועצמות ככלל וספורטאיות ישראליות צעירות בפרט להשתלב בנבחרת הכדורגל המבטיחה ולהיות שותפות לניצחונות, לפרסום ולהצלחה? מדוע זה לא יממשו עצמן אתלטיות צעירות וחדורות מוטיבציה, מוכשרות ומבטיחות, במסגרת נבחרות הכדורגל, הכדורסל, הכדוריד ועוד, לצדם של הספורטאים הגברים בעידן בו מיטשטשים הגבולות, הזהויות וההבדלים?
האם מקנן חשש בליבם של גבר, אישה או אחר שמא נשים או טראנסג'נדריות יהיו פחות טובות מהגברים בקבוצה, דבר שעלול חלילה להביא לתבוסתה? האם הוכח, מעל לכל צל ספק, החשש מכישלון או חלילה פגיעה פיזית קשה כתוצאה ממפגש ספורטיבי בין השחקנים בזירה. האם יש צורך בהבאת ראיות בפני כבוד בית המשפט העליון והרכב השופטות הנכבדות היושב בראשו?
3+האם נבחרות ספורט מעורבות ייצגו את ישראל בתחרויות?
ב-27 ביוני פרסם בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק החלטה בנוגע לשלושה בג"צים המוכרים בשם בג"ץ הלוחמות. שלוש שופטות מכובדות ומנוסות בראשות נשיאת בית המשפט אסתר חיות, נתנו צו על תנאי בעתירות הלוחמות, המורה לצה"ל לנמק את עמדתו בדבר אי פתיחת תפקידים ומקצועות ביחידות השריון, החי"ר והסיירות בפני נשים.
השופטות הנכבדות הציבו בפני רשויות הצבא את שלוש השאלות הללו: (1) מדוע לא תשולבנה נשים, במסגרת התנסות, במחלקת ניוד או מרגמות באחת מחטיבות החי"ר המתמרן, כבר עתה ומבלי להמתין להשלמת ההתנסויות ביחידות 669 ויהל"ם? (2) מדוע לא יתאפשר לנשים להתגייס למערך השריון המתמרן, לאור הצלחת תהליך הבחינה ביחס לשיבוץ נשים כלוחמות שריון במשימת הגנת גבולות, ולחלופין, מדוע לא תשולבנה נשים, במסגרת התנסות, במערך השריון המתמרן, כבר עתה ומבלי להמתין להשלמת ההתנסויות ביחידות 669 ויהל"ם? (3) מדוע לא תבוצענה התנסויות לשילוב נשים ביחידות מובחרות ומיוחדות המקיימות הליכי מיון, בנוסף ובמקביל להתנסויות ביחידות 669 ויהל"ם, וזאת למעט יחידות שלגביהן כבר הוחלט כי בשל מהות ואופי התפקיד לא ניתן לשלב בהן נשים?
3+עכשיו שוו בנפשכם מצב בו תעתורנה ספורטאיות המעוניינות להצרף לנבחרות הספורט התחרותי הגברי. האם גם אז נזכה לשאלות תמימות מעין אלו? ומדוע לא בעצם, הרי ערך הניצחון משותף לעולם הספורט ולמלחמה כאחד. הווה ידוע גם שנשים הוכיחו במשך שנים רבות את יכולתן לשחק כדורגל, כדורעף וכדורסל במסגרות ספורט ואגודות מקצועיות. נשים כבר התחרו באין ספור תחרויות, טורנירים וליגות שונות, זכו לניצחונות, להישגים ועשו קריירות ספורטיביות מרשימות במדינות רבות.
לאור זאת ולאחר הוכחת היכולת רבת השנים, מדוע לא ישולבו נשים בקבוצות הספורט הגבריות כשוות בין שווים? מה כבר יכול לקרות במידה וחלילה הקבוצה תפסיד – מקסימום נפסיד כמה נקודות ונרד ליגה, נודח מגביע אירופה או מהמונדיאל בשלב זה או אחר (ומה חדש בזה כשלעצמו עד כה?) האם תהיה זו הוכחה ניצחת וקבילה בעבור בית המשפט העליון וארגונים שונים שדווקא השילוב בין גברים לנשים הוא שגרם לכישלון בהכרח? אולי בכלל הגברים אשמים בכישלון?!
ראשית – תמיד אפשר להאשים את הגברים בכישלון, נכון הדבר בתחומי חיים שונים, כך יעידו לא מעט גברים נשואים. ניתן לטעון כי דווקא הגברים היו אלו שלא פעלו למתן הזדמנות הוגנת לנשים להוכיח עצמן על המגרש. זאת מפאת נתונים היסטוריים אובייקטיביים ועובדות פיזיולוגיות כגון טענה הגורסת שגברים, לגביהם ידועה העובדה שגבוהים הם יותר מנשים, קבעו את גובה הסל במגרש הכדורסל ואת מימדי השער בכדורגל כפי שמוכרים לנו כיום. גם מבחינת חוקי המשחק והשפיטה אפשר לקבוע שכל נגיעה באישה תחשב עבירה וכל עבירה בזדון תחשב חלילה כהטרדה (תשאלו את ברקוביץ לדוגמא). ניתן גם לקבוע שכל סל שקולעת אישה או שער שהיא מבקיעה יזכה בכפל נקודות משל גבר (על אותו עיקרון שעושים בבחני הכושר בצבא).
3+שנית – ניתן תמיד לטעון שהגברים הם אלו שיוצרים מתחים לא רצויים בקבוצה מעורבת על רקע מקצועי, אידאולוגי, אמוני או חלילה מלהזכיר- מיני. מתחים אלו המתעוררים בקבוצה, המפוררים את לכידותה, פוגעים בכשירותה ובמוכוונותה לניצחון מקורם בגברים חשוכים ולא מפותחים לכאורה, יטענו בעלי האג'נדה. על כן אין להעניש קולקטיבית כביכול את הנשים, שכל חפצן הוא להיות חלק מהחוויה הספורטיבית המופלאה, בין אם יהיו ניצחון או הפסד בסופה. כולנו שמענו את הקלישאה- ככה זה כשמשחקים- צריך גם ללמוד ולדעת להפסיד. אז מה דעתכן בנות ובנים נאורים, האם לא הגיע הזמן לשנות את עולם הספורט תחילה, בו מקסימום נרד ליגה אבל לא נאבד חיים ונצטרף ליורדי דומה, אל מתחת לפני האדמה?
במשך אלפי שנים מתחרים ספורטאים ומתחרות קבוצות חד מגדריות זו בזו ללא עירוב בין גבים לנשים. בשנים האחרונות מופר האיזון נוכח מתן האישור לטראנסג'נדרים להתחרות בקטגוריות שאינן תואמות את הפיזיולוגיה עמה נולדו. כך זוכים גברים שעברו התאמה מגדרית לנשים בתחרויות ספורט מול נשים שנולדו כאלו מלכתחילה. דבר זה מעלה טענות קשות ומעורר מחלוקות רבות בעולם הספורט, מעוות את המציאות, פוגע במוטיבציה של נשים רבות להתחרות ואף מסכן את שלומן ובריאותן בעת מפגש פיזי אקראי על המגרש.
3+דוגמא מוחשית לדברים אלו מסעירה בחודשיים האחרונים את ארה"ב בעקבות פרשה בה פייטון מקנאב, שחקנית כדורעף, נפגעה כתוצאה מחבטה חזקה שספגה מגבר טראנסגנדר ששיחק מולה. בעקבות אירוע זה שהגדיש את סאת עולם הספורט נעשה מאמץ חקיקתי בנושא בארה"ב שתכליתו למנוע מגברים להתחרות מול נשים. כך מצוטטת אחת הנשים: "זה פשוט לא עובד… לחשוב שלברון גיימס ישחק בליגת ה-NBA לנשים זה פשוט מגוחך". האמנם?
סיכום והמלצות
לצה"ל לא עומדת אפשרות אחרת מלבד ניצחון. צה"ל הינו צבא לוחם המהווה את תעודת הביטוח לקיומה של מדינת ישראל. אין מדובר בנבחרת ספורטיבית שמתחרה מעת לעת בטורנירים מקומיים ובאליפויות אזוריות. זהו לא פחות מאשר כוח חזק, אגרסיבי וקטלני שמחובתו להבטיח את חיי אזרחי ישראל בסביבה עוינת, אכזרית ורצחנית הדורשת את נפשם.
להבדיל מעולם הספורט – הפסד צבאי משמעו חידלון קיומי ומחיר דמים נוראי. לפיכך, אין מקום לניסויים שיסכנו זאת בשום מחיר הגיוני, לא על רקע מחאה פוליטית- אידאולוגית, ולבטח גם לא על רקע מגדרי.
שילוב נשים במסגרות לוחמות יש לאפשר באופן נפרד, ביחידות מגדריות אורגניות המיועדות למשימות מובחנות התואמות את מאפייניהן, כושרן וכשירותן של נשים לעמוד בספים ברורים הנובעים מהגדרת האתגרים, האיומים והמשימות בשדה הקרב, ללא הנחות מיותרות תרתי משמע.
צה"ל נדרש להבטיח ניצחון בכל מערכה על אויבינו המרים (שכולם גברים) בשדה הקרב, ולא באצטדיון מול קהל צופים תמימים, או באולם בית המשפט העליון מול עתירות פרוגרסיביות המקדמות אג'נדות חברתיות הנעדרות או משוללות היגיון מבצעי-צבאי.
