"אני עושה את זה בשביל עמנואלי. היא רק בת5 חודשים. רק הבאתי אותה לעולם, אני לא רוצה להשאיר אותה יתומה" הסיפור המטלטל של מאי
"לא ככה דמיינתי את חופשת הלידה הראשונה שלי. במקום להיות בבית עם עמנואלי שלי אני נלחמת על כל סיכוי לחיות. בכל פעם כשאני קמה אליה בלילה זה מרסק אותי, בקושי הבאתי אותה לעולם, איך היא תגדל יתומה בלי אמא? אין משהי שאוהבת אותה כמוני. אין תחליף לאמא ", אומרת מאי, אמא לתינוקת בת חמישה חודשים, שבמהלך ההיריון התגלה בגופה סרטן עצמות אלים.
10 שנים חלפו מאז שמאי החלימה מסרטן העצמות שתקף אותה בגיל 16. כבר היה נראה שהכל מאחוריה. לכן כשהתחילה לכאוב לה הרגל בהיריון עם בתה הבכורה, היא אפילו לא חשבה שהסרטן חזר. "בהתחלה חשבתי שזה כאבים נורמליים של היריון. בגלל שזה היריון ראשון שלי, לא ידעתי מה נורמלי, ומה לא", היא מספרת. "הסתכלתי על החברות שלי בהריון, כולן הלכו ותפקדו, ורק אני גררתי רגל והרגשתי נורא"
בשלב הבא הרגל התנפחה, ומשפחתה של מאי הבינה שכבר אי אפשר להתעלם. בחודש השביעי להריון היא אובחנה עם אוסטרוסרקומה – סרטן אלים בעצמות עם גרורות לריאות.
לקמפיין גיוס ההמונים להצלת מאי
"כל החיים חלמתי על לידה ראשונה, על הרגע המרגש הזה, פתאום בבת אחת הכל התנפץ ", היא אומרת, "יילדו אותי הכי מוקדם שאפשר, ונתנו לי שבועיים להתאושש לפני התחלת הכימו. שבועיים אחרי לידה אושפזתי, בקושי התאוששתי וכבר נקרעתי מעמנואלי. רציתי כל כך להיות כמו כל האמהות, רציתי לקום אליה בלילה, לחבק אותה, להריח את הריח שלה. אבל במקום זה מצאתי את עצמי נלחמת על החיים שלי, כדי שתהיה לה אמא".
למרבה הצער גופה של מאי פיתח עמידות לטיפולי הכימו, והסיכוי האחרון שלה הוא להתחיל טיפול אמונותרפי יקר שלא נכלל בסל הבריאות, ובמקביל לחפש טיפול נסיוני בחול שיתן למאי סיכוי להמשיך ולחיות
למעלה מ 85% גוייסו להצלת חייה וכעת בעקבות התדרדרות במצבה משפחתה פונה בקריאה "15% נותרו להציל את החיים של מאי שלנו, אם כל אחד שקורא את המילים האלו יתרום, נגיע ליעד ועמנואלי לא תהיה יתומה. כל תרומה משמעותית, זאת התקווה האחרונה שלנו"
