בית המשפט העליון הוציא היום (ראשון) צו על תנאי נגד חוק 'בן גביר' וקבע כי על המדינה להשיב לעתירה בתוך 90 יום: "הצו מורה למשיבים להתייצב ולתת טעם מדוע לא יבוטל החוק", נכתב בהודעת בית המשפט, אודות החוק המבקש להרחיב את סמכויות של השר לביטחון לאומי בכל הקשור למדיניות ופעילות המשטרה. נציין כי הצו אינו מקפיא את החוק – אך מבהיר כי ביטולו עומד על הפרק.
כשעה לאחר מכן – השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר השיב להחלטת בגץ ואמר: "לצערי שופטי בית המשפט העליון שוב מוכיחים שהם סבורים שהם מחוקקי על, מעל כנסת ישראל. אני פונה לראש הממשלה ואומר לו, הגיע הזמן להעביר את הרפורמה במלואה, בלי להיכנע, בלי למצמץ. בוא נראה את כל החתרנים, את אלה שהצביעו מאחורי הפרגוד לטובת קארין אלהרר אם הם יעזו להצביע נגד הרפורמה. רפורמה עכשיו!".
1+כזכור, בגוף העתירה שהוגשה על ידי 'התנועה לאיכות השלטון', פורטו סעיפים מרכזיים ומהותיים בתיקון החוק לפקודת המשטרה אשר "מהווים פגיעה בחוקי יסוד, בזכויות אדם ובחירויות הפרט ושחותרים תחת עקרונות יסוד בשיטת המשטר בישראל, בפרט בכל הנוגע לעמדה לפיה הפעלת אמצעי האכיפה של משטרת ישראל, ובכלל זאת קיום חקירות והעמדה לדין, תיעשה שלא על פי שיקולים פוליטיים ומפלגתיים", לשון העתירה.
יונתן ברמן, שמייצג את העותרים, הגיב על ההחלטה: "מברכים על החלטת בג"ץ שדורש מהמדינה הסברים על הכוונה להכפיף את המשטרה לשיקולים פוליטיים של בן גביר. נראה כי גם שופטי בג"ץ מבינים כי מדובר בחוק שמהווה סכנה לדמוקרטיה ולזכויות האדם בישראל".
1+בתוך כך, כתבנו לענייני משפט, יאיר אלטמן, מוסר כי המהלך של בג"ץ הוא למעלשה "כרטיס צהוב" שאומר ששופטי העליון קיבלו את עמדת העותרים ונטל ההוכחה עובר כעת אל המדינה שצריכה להסביר מדוע לא לבטל את החוק.
כמו כן נדגיש שגם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לא חשבה שצריך להתערב בחקיקה ובחוות דעתה בנושא אמרה "שניסוח החוק עמום ומאפשר לפרש אותו כך שהוא לא יפגע בעצמאות המשטרה מבלי שיהיה צורך לבטלו". השופטים סייגו את הצו כך שהוא לא יחול על הליך החקיקה עצמו שהעותרים קבלו גם כנגדו.
