"העמדה שלנו ברורה": היום דיון מדיני-ביטחוני, בהשתתפות ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בתחילת הדיון נשאו יו"ר הוועדה וראש הממשלה דברים קצרים. אדלשטיין אמר תחילה: "אנחנו פותחים את ישיבת חוץ וביטחון ושמחים לארח כאן היום את ראש הממשלה. מטבע הדברים, הוועדה עסקה בחודשים האחרונים לא מעט בנושא תקציב הביטחון של הגופים הביטחוניים".
"שמענו כאן בכירים בצה"ל וביקרנו ביחידות השונות, אמר היו"ר אדלשטיין, "אבל דווקא בשל כך, חשוב לנו היום להתרכז בדירקטיבה המדינית ובהנחיות הדרג המדיני לשירותי הביטחון וצה"ל. אנחנו עדים לשיח ער במדינת ישראל סביב הנושא של אפשרות לעימות רב זירתי ועלינו להיות מוכנים לכל תרחיש".
3+ראש הממשלה, בנימין נתניהו אמר כי "זאת ההופעה הראשונה שלי בממשלה הנוכחית בוועדת החוץ והביטחון. יחסי החוץ והמצב הביטחוני של ישראל הם תוצאה ישירה של העוצמה של ישראל. המדיניות המתמשכת של הממשלות בראשותי היא לטפח את העוצמה הזאת".
"את העוצמה הכלכלית על ידי טיפוח מדיניות של שוק חופשי, את העוצמה הטכנולוגית והצבאית ע"י התקציבים והאמצעים שמגיעים כפירות של המדיניות הכלכלית – השילוב של שניהם לפתח עוצמה מדינית עם בריתות אזוריות וגם עם מדינות רבות ואחרות בעולם כולל מעצמות", אמר נתניהו.
לדבריו, "הדבר הזה כמובן מאותגר על ידי עלייה של הכוח החדש באזור, שבמידה מוחלטת החליף את העולם הערבי, כעוין לישראל, שואף להכחדתה וזו איראן. למעלה מ-90% מהבעיות הביטחוניות שלנו נובעות מאיראן וגרורותיה, והמדיניות שלנו מכוונת לצד הרחבת מעגל השלום, לבלימתה של איראן והגרורות".
ועדת החוץ והביטחון | קרדיט: ערוץ כנסת
ראש הממשלה הוסיף כי "העמדה שלנו ברורה, שום הסכם עם איראן לא יחייב את ישראל שתמשיך לעשות הכל כדי להגן על עצמה. ההתנגדות שלנו לחזרה להסכם המקורי, אני חושב שהיא פועלת, אבל יש עדיין ניגודי השקפות ואנחנו לא מסתירים אותם, גם לגבי הסכמים קטנים".
"אנחנו אומרים את עמדתנו בצורה ברורה גם בחדרים סגורים וגם בחדרים פתוחים", אמר ולבסוף סיכם: "ביד אחת אנחנו פועלים לבלום את איראן וביד השנייה אנחנו פועלים במרץ להרחיב את מעגל השלום. הדברים הללו מעמידים בפנינו אתגרים גדולים וגם הזדמנויות גדולות".
3+המשך הדיון היה חסוי, הנקודות עהיקריות שעלו בו וניתן לפרסם
ראש הממשלה אמר כי הביטחון אפשר את צמיחתה הכלכלית של ישראל, והכלכלה מאפשרת עוד עוצמה ביטחונית ומדינית. ראש הממשלה הוסיף כי לדעתו יש מקום להגדיל את תקציב הביטחון, ואף לשקול להגדיל את אחוז תקציב הביטחון מהתל"ג בצורה קבועה, דווקא לאור מצבה הכלכלי הטוב של ישראל.
העוצמות הכלכליות והביטחוניות הם חלק חשוב בנכסיות של ישראל כלפי מדינות רבות בעולם ומאפשרות לה להביא הישגים מדיניים, כמו "הסכמי אברהם". ככל שישראל תייצר הסכמי שלום עם העולם הערבי, כך תתערער התקווה בקרב אויביה של ישראל כי היא תיעלם או שניתן יהיה לנצח אותה.
3+הטכנולוגיה גם היא חלק חשוב בנכסיות של ישראל מול העולם, והיא גם מייצרת כמובן הכנסות ותורמת לכלכלה. ראש הממשלה אמר כי ישראל היא המדינה השנייה בעולם מבחינת חברות בינה מלאכותית, דבר אשר מייצר יתרונות אדירים לישראל, וכי בכוונתו לגבש מדיניות לאומית לנושא הבינה המלאכותית, בעזרת צוות היגוי שהוקם, בדיוק כפי שנעשה בעבר בתחום הסייבר.
לאחר מכן החל ראש הממשלה לסקור את תמונת המצב המדינית ביטחונית של ישראל בחלוקה לזירות השונות, כאשר הדגש הוא על היערכות לאתגר הרב-זירתי, ולכך יש נגזרות בפעילות ההתקפית ובהיערכות ההגנתית – למשל בנושא המכשול בגבולות.
3+נתניהו הדגיש מספר פעמים כי יש לזכור כי הגרעין אינו האיום היחיד אשר נשקף מאיראן, וכי איום הטילאות דורש תשומות וקשב רבים. ראש הממשלה התייחס בסקירתו ליחסי ישראל עם המעצמות השונות, ובראשן ארה"ב, בעלת הברית הקרובה ביותר, כאשר ראש הממשלה הדגיש כי היחסים עימה במצב מצוין והוא בקשר שוטף עם כל גורמי הממשל.
במהלך הדיון התייחס גם נתניהו לשיקולים והאיזונים השונים באשר לעמדת ופעילות ישראל בנושא של מלחמת רוסיה-אוקראינה. עוד התייחס לשאלת הגברת מעורבות השב"כ בלחימה באלימות בחברה הערבית, כאשר ראש הממשלה אמר שהוא תומך בדבר, אך יש שיקולים רבים שיש לשקול לגבי האופן וההיקף של השימוש בשב"כ בנושא, ובדיוק לשם כך הוטל על ראש המל"ל, צחי הנגבי, לגבש עבודת מטה מהירה בנושא.
