בית המשפט העליון דן היום (רביעי) בעתירות שהוגשו נגד 'תיקון פקודת המשטרה' שהעבירה הקואליציה, תיקון שזכה לכינוי "חוק בן גביר", שמטרתו להעביר סמכויות מהמשטרה – למשרד לביטחון לאומי.
כתבנו לענייני משפט יאיר אלטמן מוסר כי בדיון לא היו הפתעות וכל צד חזר על טיעוניו. החלטת השופטים בעניין צפויה בהמשך אך נראה כי השופטים צפויים לאמץ את חוות הדעת של היועמ"שית – כלומר להביע ביקורת על החוק אך לא לפסול אותו בפועל בסופו של דבר.
לצד זאת השופטים מתחו במהלך הדיון ביקורת על הליך החקיקה, שלטענתם היה חריג, ותהו על הגבול בין מדיניות כללית אותה מותר לשר להפעיל לבין הוראות אופרטיביות לדרגי השטח, בעיקר בתחום החקירות. לדוגמה אמרו כי השר "יכול להגדיר הוראות בשטח כמדיניות".
נציג הפרקליטות, עו"ד ענר הלמן, לא הסתיר במהלך הדיון את הביקורת שלו על החוק ובעיקר על הסירוב של הממשלה להגיע לנוסח מוסכם יחד עם הפרקליטות,
לטענתו שר צריך לשמוע את עמדת היועמ"שית ולתת לה משקל מכריע. הלמן טען אמנם כי לא צריך לפסול את החוק, אך ניתן לעתור מנהלית נגדו במידת הצורך.
עוד טען הלמן כי "ככל שמתקיים המשטר המשפטי כיום אין לפסול את החוק", והוסיף כי "אם הוא משתנה הדבר יכול להשליך על מסקנתנו כעת". בעקבות דבריו אלו של הלמן באי כוחו של בן גביר טענו כי לדעתם אין מחלוקת באשר לחוק אלא ש"המחלוקת נמצאת במקומות אחרים".
כפי שחשפנו אמש, יועמ"שית הכנסת שגית אפק סותרת את עמדת היועמ"שית וטוענת שלא הייתה כל כוונה להתערב בעצמאות המשטרה. נציג הכנסת אמר בדיון כי אם השר הממונה יחליט על "מדיניות לא ממלכתית", היעוץ המשפטי ובית המשפט יגידו את דברם. לטענתו, אין מחלוקת שלשר יש אפשרות לקבוע מדיניות אך לא החלטות אופרטיביות.
