בית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטם, דן היום (רביעי) בעתירות שהוגשו נגד 'תיקון פקודת המשטרה' שהעבירה הקואליציה, שזכה הידוע בכינויו "חוק בן גביר", שמטרתו להעביר סמכויות מהמשטרה – למשרד לביטחון לאומי.
נציין כי שורת עתירות הוגשו נגד החוקתיות של התיקון לחוק, שאושר בחודש דצמבר האחרון בקריאה שנייה ושלישית על ידי מליאת הכנסת. כמו כן בשבוע שעבר הודיעה היועצת המשפטית לממשלה כי היא תאפשר לבן גביר להגיב בנפרד לעתירות, לאחר שהזהירה מ"פוליטיזציה" של המשטרה.
בצל הדיון, עומד הפרסום של כתבנו לענייני משפט יאיר אלטמן, לפיו היועצת המשפטי לכנסת, עורכת הדין שגית אפק הוציאה בימים האחרונים חוות דעת לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בו היא סותרת את חוות דעתה של היועמ"שית לממשלה, בהרב-מיארה ומסבירה כי אין כל בעיה חוקית עם "חוק בן גביר", ודינה של העתירה להידחות תוך חיוב העותרים בהוצאות.
בחוות הדעת כתבה עו"ד אפק כי תיקון החוק לא פוגע בזכויות כלשהו ולא משנה את המצב הנורמטיבי ששרר קודם לכן, וכי העותרים יכולים לפנות בעתירה מנהלית שתוגש על החלטות שר עתידיות אבל לא על עתירה על עצם חוקיות התיקון לחוק. עוד כותבת אפק כי ממהלכי החקיקה עולה שלא הייתה כל כוונה לפגוע בפעולתה הממלכתית של המשטרה.
1+תיקון חוק פקודת המשטרה עתיד להעביר לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר סמכויות רבות בהם: סדרי עדיפויות במשטרה כולל באגף החקירות, תוכניות עבודה והחלטות לגבי תקציב המשטרה.
כזכור, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה העבירה לבג"ץ חוות דעת שמתנגדת עקרונית לתיקון לחוק וטוענת כי הוא מוביל לפגיעה בעצמאות המשטרה, תוך פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי ופגיעה לא מידתית בזכויות יסוד של החברה.
יחד עם זאת, טענה בהרב מיארה כי לשון החוק עמומה ומותירה מקום לפרשנות כך שניתן לפרש את החוק באופן כזה שיותיר את המשטרה עצמאית ולכן אין צורך בביטול חקיקה ראשית כמבוקש בעתירה.
1+בתשובתו לבג"ץ שדן כאמור בעתירות נגד תיקון פקודת המשטרה, כתב עורך דינו של השר בן גביר כי "הבסיס לכוח העצום שניתן לזרועות הביטחון השונות, בכלל זה למשטרה, הוא העובדה שאלו פועלות מכוח המדינה ובשמה. כך, ההצדקה הדמוקרטית להפעלת כוח כופה על אזרחים נובעת מהפעלתו בידי המדינה – כשליחתה של הקהילה הפוליטית, שאחרת יישמט הבסיס לקיומו".
