מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה ראשונה את הצעת חוק בתי דין רבניים, קיום פסקי דין של גירושין, תיקון מס' 10. במסגרת כך, מוצע להסמיך את בתי הדין להשתמש בכלים משפטיים נוספים למול סרבנות גט, וכן לעגן בחוק את סמכותו של בית הדין להפעיל "הרחקות דרכנו תם" נגד סרבני גט.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חוק בתי דין רבניים מסמיך את בתי הדין הרבניים לתת צווי הגבלה מסוגים שונים נגד גבר או אישה המסרבים לקיים פסקי דין של גירושין. בשנים האחרונות משתמשים בתי הדין באופן יעיל במגוון הכלים המשפטיים וההלכתיים במאבק נגד סרבנות גט, לרבות הפעלת "הרחקות דרבנו תם". בשל כך ניכרת הפחתה משמעותית במספר סרבני הגט, אך אין בכך די".
עוד הוסבר כי "מטרתה של הצעת חוק זו היא להסמיך את בתי הדין להשתמש בכלים נוספים במאבק חשוב זה, וכן לעגן במפורש בחוק את סמכותו של בית הדין להפעיל "הרחקות דרבנו תם" נגד סרבני גט. על פי דין תורה, כדי שגט יהיה כשר חייבים אמצעי האכיפה להיות מותאמים להלכה כפי שהיא מתפרשת ומיושמת בבתי הדין הרבניים. בית הדין הוא שיכול להחליט על הפעלת אמצעי אכיפה ועל מידת האכיפה, בהתאם לאמות מידה הלכתיות".
עו"ד אורית להב , מנכ"לית ארגון "מבוי סתום" המסייע לנשים מסורבות גט ועגונות הגיבה ואמרה: "הרחבת סנקציות כנגד סרבני גט היא חשובה ומבורכת אבל היא לא מספיקה. הבעיה היום היא לא היעדר הסנקציות אלא ההימנעות של בתי הדין מלהטיל אותן. הסנקציות החדשות המוצעות בחוק לא יעזרו למסורבת הגט אם לוקח לבית דין 7 שנים עד שהוא מתחיל להטיל סנקציות. בזמן הזה החיים שלה נעצרים. מדינת ישראל אוסרת עליה להיות בקשר עם גבר אחר ולהביא ילדים לעולם.
"כל הכבוד לשר מלכיאלי על פעולתו למען מסורבות הגט אבל המאמצים צריכים להיות מושקעים במיגור מוחלט של התופעה ובמציאת פתרונות לכלל העגונות ולא במתן כלים נוספים לבתי הדין שאולי יעזרו ואולי לא. הרב עובדיה יוסף זצ"ל דגל במדיניות של אפס עגונות וזה צריך להיות החזון והמטרה של בתי הדין הרבנים. כל אישה עגונה מסורבת גט היא אות קלון על בתי הדין ועל מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והאחריות להתיר אותה מנישואיה ולאפשר לה להתגרש לא יכולה להישאר בידי הבעל אלא בידי המדינה".
