פאנל שהתקיים באוניברסיטת תל-אביב בנושא הרפורמה המשפטית, הופרע בבוקר יום ראשון ה-28 במאי, שעה שמפגינים "דמוקרטיים" לשיטתם, בעד סובלנות וחופש הדיבור לשכמותם ולעוכרי ישראל בלבד, מנעו מיו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, להגיע למקום ולדבר. המפגינים הרועשים החלו בשיבוש הגעתו של ח"כ רוטמן לאולם, ניסו להגיע אליו פיזית באופן מאיים למרות האבטחה הכבדה שסבבה אותו, הרעישו באזניו וקראו קריאות כדוגמת: "בושה", "דמוקרטיה או מרד", "שמחה רוטמן לכלא, לא מדברים עם פאשיסטים" ועוד.
ח"כ רוטמן באונ' ת"א. תיעוד לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
באותה אוניברסיטה מכובדת הממוקמת על אדמת שיח' מוניס, אותה דורשים הערבים וכך מציינים הם בפירסומיהם את מיקומה, לא קראו ה"נאורים והערכיים" לכאורה, קריאות כדוגמת "לא מדברים עם מחבלים ותומכי טרור" לדוגמא. הם אף לא טרחו למנוע מחבריהם הסטודנטים הערבים והאנרכיסטים המושבעים את הנפת דגלי הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) ברחבי הקמפוס וסביבתו, למרות קריאת הארגון לשחרור כל פלסטין מהים ועד הנהר (כולל האוניברסיטה), למרות עידוד הפיגועים בישראלים (כולל בתל אביבים) והתמיכה הנדיבה במחבלים ובמשפחותיהם של שהידים ארורים.
ח"כ רוטמן באונ' ת"א. תיעוד לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
באותו יום בו הופרעה הופעתו של ח"כ רוטמן בפאנל, התקיימה ללא הפרעה הפגנה נוספת באוניברסיטת תל אביב, שאורגנה על ידי ארגון השמאל הקיצוני "עומדים ביחד", בה הפגינו סטודנטים ערבים ויהודים נגד הצעת החוק של ח"כ לימור סון הר מלך, שנועדה למנוע הנפת דגלי אש"ף בקמפוסים.
לפי הצעת החוק תמיכה בארגון טרור או הנפת דגל פלסטין וכל דגל מדינת אויב על ידי סטודנט, תגרור כלפיו השעיה מהלימודים לתקופה מינימלית של 30 יום. אם הסטודנט ישוב על עבירה זו, מציע החוק להרחיקו לצמיתות ואף לשלול את זכאותו ללימודי תואר לתקופה בת 5 שנים. בנוסף, במידה והנפת דגל פלסטין תעשה במסגרת פעילות תא סטודנטים, תא הסטודנטים יפורק.
3+התנגדות לחוק זה פורסמה לאחרונה מטעם ראשי האוניברסיטאות שתקפו את ההצעה וציינו כי "מדובר בהצעת חוק בעייתית, ומסוכנת". נשיא אוניברסיטת תל אביב שלח מכתב לסטודנטים וחברי הסגל באוניברסיטה בו נכתב בין היתר כי "אם נאכוף את החוק הזה נאלץ כנראה להרחיק מן האוניברסיטה חלק ניכר מתלמידינו, אשר בצדק לא ישלימו עם דיכוי כזה ולא יהססו להניף את הדגל הפלשתיני". מסר בעייתי משהו, לפיו אכיפת נהלים וחוקים ברחבי האוניברסיטה הינה בעירבון מוגבל – לתשומת לב הסטודנטים "היצירתיים".
גם סנאט האוניברסיטה העברית בירושלים, שהתכנס בבוקר יום ראשון לישיבה שלא מן המניין לבקשת חברות וחברי הסנאט, הצביע בעד החלטה המגנה את נוסח החוק. זאת בטענה כי פוגע הוא שלא כדין בחופש הביטוי של הסטודנטים בקמפוסים, מטיל אחריות ומחייב את האוניברסיטאות לפעולה במקום המשטרה ככוח שיטור ואכיפה, להענשת סטודנטים שיבטאו בתחומן תמיכה בטרור או יניפו את הדגל הפלסטיני.
בנוסף צויין בהחלטת הסנאט כי "הנפת הדגל הפלסטיני אינה מבטאת תמיכה בטרור. ככלל, היא מבטאת את הזהות הלאומית-אתנית של המניפים את הדגל או את הזדהותם עם שאיפתו של העם הפלסטיני לעצמאות. הקביעה שהנפת הדגל מבטאת בהכרח תמיכה בטרור היא שגויה עובדתית וגורמת פגיעה בלתי חוקתית בחופש הביטוי". לסיום ציינו חברי הסנאט המודאגים כי "אימוץ ההצעה הזו עלול לפגוע באופן חמור בחופש הביטוי בקמפוסים ולהחליש את המעמד הבינלאומי של המוסדות להשכלה גבוהה. לאור כל זאת, על הממשלה להתנגד להצעת החוק, שסותרת עקרונות יסוד דמוקרטיים".
3+טענת חברי הסנאט על אודות הנפת דגל אש"ף שאינה מבטאת תמיכה בטרור בהכרח, משולה לאמירה כאילו שימוש בסמלי ודגלי הרייך השלישי (גרמניה הנאצית) אינו מבטא בהכרח תמיכה בהשמדת היהודים. חושבים אחרת- תתווכחו עם משטרת גרמניה שפתחה בחקירה נגד חבר להקת פינק פלויד, רוג'ר וולטרס, שהופיע לאחרונה בברלין ועורר סערה אנטישמית.
הוא הגיב לסערה ואמר כי "ההופעה האחרונה שלי בברלין משכה אליה התקפות שלא בתום לב מטעם אלה שרוצים להשמיץ ולהשתיק אותי, מפני שהם לא מסכימים עם ההשקפות הפוליטיות והעקרונות המוסריים שלי. האלמנטים בהופעה שלי שעומדים בסימן שאלה הם באופן ברור הצהרה נגד פשיזם, חוסר צדק וגזענות בכל צורותיהם. ניסיונות להציג את האלמנטים האלה בכל דרך אחרת אינם כנים ומונעים מסיבות פוליטיות".
ברקע דברים אלו הובעה גם הסתייגות להצעת החוק מטעם היועצת המשפטית לממשלה, הטוענת כי "הצעת החוק מעלה קשיים חוקתיים של ממש העולים לכדי מניעה חוקתית ועל כן מוצע להתנגד לה". זאת מפאת סכנה לפגיעה בחופש הביטוי, חופש המחאה, חופש העיסוק (בעניין הסנקציה להרחקת סטודנט מהאקדמיה לצמיתות) ועוד. מה לגבי פגיעה בבטחון המדינה, אזרחיה והסטודנטים הציוניים בכללם, חלילה?
מסקנות, תובנות ושאלות
המפגינים ששיבשו את הופעתו של ח"כ רוטמן באוניברסטת תל אביב בשם דאגתם לדמוקרטיה, פעלו באופן מחפיר שאינו מכבד עקרונות דמוקרטיים בסיסים ביותר להם מטיפים הם עצמם. עובדה שמשום מה אינה מדאיגה את ראשי האוניברסיטה הפלורליסטים או את מי ממנהיגי ותומכי ההפגנות המעוניינים בשיח אינטלקטואלי, משתף ופתוח לכאורה.
ההפגנות והמחאות כנגד הצעתה של ח"כ לימור סון הר מלך לתיקון חוק הסטודנט הינה צביעות ואיוולת ממעלה ראשונה של המתנגדים. די להביט בסמלי אש"ף בהם מופיעה כל פלסטין מהים ועד הנהר ללא מדינת ישראל לצידה, לקרוא את הכתובים המסיתים בערבית, להאזין לקריאות מנהיגיו ותומכיו של אש"ף מאז הקמתו ב-28 במאי 1964 (כשלוש שנים לפני מלחמת ששת הימים), לעקוב אחר שלל הפעולות תומכות הטרור הלכה למעשה, המייחלות להשמדת מדינת ישראל וחיסולה כמדינת היהודים, כדי להבין שהצעת החוק המדוברת מועלית באיחור של 75 שנה.
3+היש מדינה בעולם המעניקה מכספי משלם המיסים אפשרות לימודים, מסבסדת ומעניקה הטבות כמלגות ודיור במעונות, לאלו המעודדים את אויביה, הקוראים להשמדתה ולפגיעה באזרחיה הנאמנים? מדוע זה לא ילכו כל תומכי אש"ף מקרב הסטודנטים הערבים והיהודים כאחד, אלו שאינם שולטים ביצריהם וחייבים להניף דגלים, כרזות ולקרוא קריאות בעד פלסטין – ללמוד באחת האוניברסיטאות בג'נין, שכם, חברון או עזה?
יתכבדו נא ויפנו את מקומם, בטרם תחל שנת הלימודים הבאה באוניברסיטאות, בעבור סטודנטים ישראלים שמשרתים בצבא, תורמים את חלקם בשירות לאומי ואזרחי, חוגגים עצמאות למדינה עם דגלי ישראל ולא מבכים את הנכבה, שהציונות אצלם אינה פרק לימוד בהיסטוריה אלא מעשה מתמשך המתבסס על צדקת הדרך ושורשיו בתורת ישראל.
3+היש פרופסור ציוני בסנאט של אחת האוניברסיטות הישראליות, שיכול לעמוד בפני קצין או לוחם ביחידה מובחרת ששירת 5 שנים בצה"ל, המחזיק באותות הוקרה, הערכה והצטיינות מתקופת לימודיו בתיכון, פועלו בתנועת הנוער ו/או בשנת השירות ועד השירות הצבאי המשמעותי בו עשה למען בטחון ישראל, החוגג ומניף את דגל המדינה בכל הזדמנות ראויה – ולהסביר לו כיצד יעדיף לקבל תחתיו סטודנט ערבי או יהודי המניף בהתרסה את דגלי אש"ף, שלא תרם שנייה מחייו למען המדינה, שלא הקריב דבר בעבור בטחונה אלא דאג להביע תמיכה בארגוני טרור וייחל לתבוסת והשמדת ישראל, הסוחט את כל האפשרויות שמעניקה לו המדינה בכספי משלמי מיסיה ואז יורק בפניה בבוז ומשפיל את מיטב בניה ובנותיה בחסות החוק, לכאורה.
סיכום והמלצות
מוסדות אקדמיים רשמיים במדינת ישראל הפכו בשנים האחרונות לבמת הסתה מרכזית נגד המדינה ומוסדותיה, בחסות ארגוני שמאל קיצוניים, אנרכיסטיים והפחד מהיועצים המשפטיים. באוניברסיטאות שונות קיימו סטודנטים הפגנות מפורשות בעד מאבק בישראל ואף הביעו תמיכה בארגוני טרור ובמחבלים. יום העצמאות הישראלי הפך ליום המכיר כביכול ב"נכבה" של התוקפן ומאפשר לו להניף את דגל הארגון לשחרור פלסטין במוסדות אקדמיים הממומנים בידי מדינת ישראל.
במדינת ישראל, היא ביתו הלאומי של העם היהודי, בה הוקמו מוסדות השכלה גבוהה בזכותם של יהודים שראו במעשיהם חלק מהמעשה הציוני הנעלה, נאלצים סטודנטים ללמוד במקרה הטוב לצד מי שהביעו תמיכה מפורשת בפיגועי טרור ומניפים דגלי אש"ף. אלו הנהנים מחסות הנהלת המוסדות ועמה גם משתיקת הכבשים. במקרה הרע- אותם סטודנטים ציונים פשוט לא מתקבלים למוסדות הלימוד בהם מתאפשרת קבלתם של אותם תומכי טרור ופלסטין, שבחרו משום מה ללמוד דווקא במוסדות העבריים ולא הערביים.
חופש ביטוי לביזוי ושוויון בזכויות ללא חובות, המוענקים בקלות דעת על חשבוננו לדורשי רעתנו ולחפצים בהשמדתנו, יש "לאפשר" מחוץ לגבולות המדינה או בשטחי הרשות הפלסטינית הסובלנית ביהודה, שומרון או רצועת עזה. על אחת כמה וכמה אין לאפשר העדפה, הקלה או זכות יתר באוניברסיטה על חשבון בנינו ובנותינו שראויים היו לשרת את המדינה, להקריב מגופם וזמנם עבורה, אך משום מה לא ללמוד ולחיות בה בזכות, בביטחון ובגאווה!
לראשי האוניברסיטאות, המודעים היטב להיקף הישראלים משוחררי הצבא הלומדים בחו"ל מפאת אילוץ ותנאי הקבלה המפלים, יש מסר אחד ערכי להעביר – בושה!
