ח"כ בוגי יעלון אמר הבוקר בגל"צ כי כחול לבן תאפשר חופש הצבעה בדיוני החסינות של חיים כץ: לדברי יעלון, ניתן לכל חבר ועדה להחליט בעצמו לאחר שישמע את הדברים. עוד טוען יעלון כי מעשיו של כץ שונים ממעשי נתניהו.
עו"ד נוית נגב, פרקליטתו של חבר הכנסת חיים כץ, אמרה בפתח הדיון בבקשת החסינות שלו כי "לטענתנו הלכה למעשה ביסוד כתב האישום עומד כלל שונה מהכללים הנהוגים בכנסת. זה יסוד הבלבול. הלכה למעשה התערבות בעבודת הכנסת. הייתה התעלמות מהמבחן של מהו עניין אישי, מתי קם ניגוד עניינים, ומתי קמה חובת גילוי".
עו"ד נוית נגב הוסיפה כי "אין מחלוקת שמקרים של עבודת ח"כ בחקיקה, לא הובאו עד היום לדין. אנחנו טוענים שעל הפעולות המיוחסות לח"כ כץ על כך שפעל בניגוד עניינים בתיקון 44, חלה חסינות מהותית שכן הן נופלות למתחם הסיכון הטבעי. סביבת העבודה הטבעית של חברי הכנסת היא סביבה של אינטרסים לפעמים גם אישיים.
בחוו"ד של היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון נקבע כי כאשר ח"כ מחוקק חוק, הוא אינו מצוי בניגוד עניינים, גם כאשר הוא נהנה מהחוק. כך נכתב בהתייחסו למס דירות הן במליאה והן בוועדה. ברגע שמדובר בקבוצה גדולה, אין עניין אישי ולא יראו את ח"הכ בניגוד עניינים. רק במקרה קצה ופרטיקולרי, יש מקום להטיל מגבלות על ח"הכ".
ח"כ גדעון סער הגיב לדבריה ואמר "כאשר חוק מיסוי דירות נחקק, לא הייתה דרישת גילוי נאות של חבר כנסת, מי מהם מחזיק בשלוש דירות".
עו"ד נגב ציינה כדוגמה את חוק גל בנוגע לרישום קרקעות חקלאים, דבר שמשמעותו העברת עשרות מיליוני דולרים לקבוצה קטנה של חקלאים. נטען שח"כ משתתפים בדיונים הקובעים הטבות לעצמם. יש פה דמיון גדול בשאלות הללו, באילו מקרים ח"כ יכול לגלוש לעבירה בניגוד עניינים. נקבע שגם שכשיש עניין אישי אין לשלול את הצבעתם במליאה. לגבי הוועדה נקבע, כי אין לפסול את השתתפות חברי המושבים והקיבוצים בדיוני ועדת הכספים.
"אנחנו טוענים לחסינות מהותית גם מכוח החסינות הדיונית ולצורך כך עוסקים במתחם עבודת חברי הכנסת. אנחנו טוענים גם לעילה השנייה בה חלה אפליה".
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): שאלה "האם אחרי כל המהלך של ח"כ כץ הוא הרוויח מזה כסף או לא? "עשוי היה" זה לא אומר שהוא הרוויח.
עו"ד נגב השיבה כי ברור שח"כ כץ לא הרוויח דבר לעצמו אחרת הפרקליטות הייתה יודעת לכמת זאת לכתב האישום".
