בית המשפט המחוזי בירושלים יכריע בעניינו של לוחם מג"ב שנאשם במותו של איאד אל חאלק בשער האריות במאי 2020 בתוך חודשים ספורים, יתכן כבר לפני פגרת הקיץ. מתוך סיכומי צוות ההגנה, עו"ד אפרת נחמני-בר, עו"ד שרון זגגי פנחס ועו"ד אלון פורת, בדיון שנערך היום (שלישי): "אין ספק שהלוחם חש בסכנת חיים, היה בטוח שמולו ניצב מחבל".
"עדי התביעה בעצמם אומרים שזיהו מחבל, היה זיהוי ודאי של אקדח, כולם חיפשו אותו גם אחרי הירי. מח"ש עוסקת 3 שנים בהטעיה של הציבור, של משפחת המנוח, לרבות התיאור של מח"ש בכתב האישום לפיו המנוח היה עם גבו על הקיר, מזכיר הוצאה להורג נאצית", מתוך סיכומי צוות ההגנה.
בדיון התברר כי במהלך המרדף אחר איאד שזוהה מראש כמחבל חמוש ע"י שוטרי משטרת ישראל, נורו 5 כדורים, בין היתר, גם ע"י מפקדו של הלוחם ולא ברור מאיזה מהם נפגע איאד. בעדותו אמר הלוחם כי מבחינתו, בזמן אמת, החשוד התכוון לבצע מסע הרג. בדיון נאמר כי "שלוש שנים חלפו מן האירוע הטראגי. שנים קשות ועגומות בראש ובראשונה למשפחת המנוח אולם גם ללוחם הצעיר".

לדברי צוות ההגנה מדובר "בלוחם צעיר אשר הוצב על ידי מדינת ישראל בגזרה נפיצה כדי לשמור, במחיר סיכון חייו וגופו של שלומנו כולנו. האירוע הטראגי תלש אותו והטיל אותו באחת למציאות חיים צורבת במסגרתה מולעט הציבור בעובדות סרק (פייק ניוז) וחלקים ממנו מכנים את הלוחם "רוצח". זאת, בשעה שפעל בתום לב מוחלט, בהתאם למידע שנמסר לו ולתורת הלחימה המבצעית… לא הוכח אף לא אחד מיסודות העבירה. הלוחם פעל כדין בהתאם לתמונת המציאות שהיתה בפניו… יש לזכות את הנאשם".
"ב-9 שניות הכל התהפך"
לפני כמה חודשים הלוחם דיבר לראשונה על התקרית ושיתף את דבריו בפוסט רשמי וחשוף בפייסבוק בעמוד שהוקם עבורו תחת השם "לוחם, לא פושע". תחילה הלוחם שיתף את הקוראים מה הן התוכניות שלו להמשך, "מה התוכניות שלך. כולם שואלים אותי. טיול למזרח? לימודים? עבודה?". והשיב, "בדרך כלל אני לא עונה. אבל אתמול, ברגע של צחוק או ייאוש, אמרתי לחבר '12 שנים בכלא ואז נראה'. לפני 3 שנים התגייסתי עם מוטיבציה מטורפת למג"ב. ידעתי שהולך לשירות קרבי, קשה ומסוכן".
הלוחם המשיך ושיתף בפוסט, "כמה שבועות אחרי הטירונות, זה קרה. ב-9 שניות הכל התהפך. החיים שלי התהפכו. קיבלתי דיווח בקשר על מחבל חמוש בגזרה הכי חמה במדינה, בעיר העתיקה בירושלים. הצטרפתי למרדף, המפקד שלי ירה לעבר החשוד, כשהגעתי אליו היו אזרחים סביבו. הוא התנהג חשוד. עשה תנועה מפחידה. יריתי כדי נטרל סכנת חיים ממש. עשיתי בדיוק מה שמצופה מלוחם. שעות אחרי האירוע עוד חיפשו את האקדח שלו. כל הכוחות היו בטוחים שמדובר במפגע".
לסיום סיפר בכאב, "בסופו של דבר, התברר שההרוג הוא איאד אל חאלק. לא היה לי שמץ של סיכוי לדעת כי מדובר באדם עם מוגבלות, ההתנהגות שלו הייתה חשודה מאוד, היו סימנים נוספים שיצרו תמונה מבצעית שמדובר בחשד גבוה למפגע. צריך להבין רגע, זאת גזרה עקובה מדם, הכל קורה בשניות, אין את הזמן לעצור ולנתח. רציתי לסכל פיגוע, למנוע הרג אזרחים, גם במחיר של סיכון חיי. תוך רגע הפכו אותי למפלצת, לרוצח אוטיסטים, לעבריין שירה צרורות. שקרים על גבי שקרים".
