accessibility-icon
share-icon
בחורי ישיבות | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בחורי ישיבות | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בסימן חג השבועות - דרוש תיקון

טל בראון

טל בראון

ב סיון ה'תשפג (22.05.23)

2

0

like

0

dislike

הרוחות הרעות המנשבות לאחרונה בחברה הישראלית מלבות את שנאת החינם, מפלגות את העם ומסיתות יהודים מדרכם. ראוי כי אזרחי ישראל יפנימו, לאחר 83 שנים מתום מלחמת העולם השנייה ושואת היהודים, הפרעות שבוצעו ביהודי ארצות ערב וארץ ישראל- כי נעשו הם ללא הבחנה בין "סוגי יהודים"


במדינת ישראל ישנם מנהיגים, "משפיענים", אישי תקשורת ואזרחים דעתניים, שלמרות שירותם הצבאי וכישוריהם הרבים- מנווטים הם את דרכם בנבכי החברה הישראלית והפוליטיקה המקומית באמצעות שבשבת רוחות ולאו דווקא מצפן.

העקרונות המנחים אותם משתנים תכופות, בהתאם לרוח המגמות הפוליטיות, ולאו דווקא בהתאם לערכים, למורשת ולמסורות המשותפות לנו כעם. אילולא כן כיצד ניתן להסביר שאלוף מזהי המגמות לדוגמא, הח"כ לשעבר וסגן הרמטכ"ל יאיר גולן, לא יצא בגופו ובקולו, כפי שנוהג לעשות הוא לאחרונה בנסיבות שונות, כדי לחסום את ה'עליהום' כנגד החרדים.

maximize-image
images-count3+
יאיר גולן. צילום: יונתן זינדל/פלאש90

אלו הנתונים למתקפה ברוח אותה תקופה אפילה, אותה הזכיר בנאומו ביום השואה 2016 במכון משואה בתל יצחק: "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז – לפני 70, 80 ו-90 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו, היום, ב-2016… השואה צריכה להביא אותנו להרהורים מעמיקים בדבר אחריותה של מנהיגות ובדבר איכותה של חברה, והיא חייבת להוביל אותנו לחשיבה יסודית על איך אנו, כאן ועכשיו, נוהגים בגר, ביתום ובאלמנה, ובאלו שדומים להם.

הרי אין יותר קל ופשוט מלשנוא את הזר, אין יותר קל ופשוט מלעורר חרדות ומלהלך אימים. אין יותר קל ופשוט מהתבהמות, התקרנפות והתחסדות… ביום השואה ראוי לדון ביכולתנו שלנו לעקור מקרבנו ניצנים של חוסר סובלנות, ניצנים של אלימות, ניצנים של הרס עצמי בדרך ההידרדרות המוסרית".

האלוף לא חזר בו מדבריו אלו גם בחלוף השנים ועל כן ראוי לשאול – האם רק כשמדובר ביחס של קומץ יהודים קיצוניים כלפי ערבים דבריו אלו נכונים? האין הוא מיתמם בעצמו לאור תשובה שהעניק בראיון ל- ynet radio ב-8 בנובמבר 2022 כשנישאל אם אין הוא מתחרט על דבריו: "זה מה שאנחנו רואים לנגד עינינו. ההיתממות היא שגויה מן היסוד".

maximize-image
images-count3+
צילום: יד שרה

למחול ההסתה והשנאה המסוכן הזה, המערער על ביטחונם של יהודים בביתם – מדינת ישראל, מצטרפים אנשי תקשורת ופוליטיקאים שיתכן ולמדו לימודי ליבה אך לא הפנימו דבר מתולדות עם ישראל בפוגרומים, ברדיפות ובשואה. יתכן שלמדו הם על מהפכות, זכויות אדם ומשטרים במסגרת לימודי ההיסטוריה הכללית והאזרחות, אך לא בטוח שקלטו מהי באמת דמוקרטיה, למי מגיעות זכויות ומהי אזרחות טובה.
אותם מנהיגים, אנשי תקשורת ואזרחים המסיתים, משמיצים ופוגעים בחרדים עתה, נוהגים בעזות מצח וצביעות שאין כדוגמתה. כשנזקקים המנהיגים לתמיכת קולותיהם בחקיקה ואף בהרכבת בממשלה יודעים להבטיח להם גדולות ונצורות עטופים בדברי חנופה. כשנזקקים אזרחים לסיוע מארגונים חרדיים כיד שרה, זיכרון מנחם, הצלה, עזר מציון, חסדי נעמי, זק"א ועד לחברה קדישא – פתאום אין שום בעיה.

מעניינת העובדה שמתוך החברה החרדית לא מוכרים או זכורים מקרים של פעולה מעשית כנגד בטחון המדינה, תמיכה במדינות אויב, בישויות טרור ובמחבלים. מוזר הוא שמבין כלל המגזרים בחברה הישראלית, המגזר החרדי הוא המתנדב ביותר במדינה. זאת להבדיל ממגזר אחר שאינו נאמן לה בהכרח, אינו תורם לחברה או לביטחונה, אינו מקפיד לשמור על חוקיה והפשיעה הקשה בו מאמירה, ללא שמנהיגיו נוקפים אצבע ועל אף שקיבלו הם הטבות, זכויות ותקציבים רבים.

maximize-image
images-count3+
בני ישיבה חרדים, אילוסטרציה. צילום: פלאש 90

מדוע לפיכך אותם מסיתים רק על החרדים "יוצאים"- האם מדובר בסך הכל בחבורת פחדנים צבועה, שמרשה לעצמה לתקוף את החלשים ממנה (דבר שאליו מתנגדת כתפישה). שמפחדת לדרוש מהאזרחים הערבים נאמנות בסיסית וציות לחוקי המדינה, שלהם דואגת היא טוב יותר מכל משטר ערבי בסביבה, כולל הפליה לטובה במתן קרקעות ובקבלה ללימודי רפואה, לדוגמא? מדובר ב"חבורה" צבועה שמפחדת לדרוש מהערבים "צדק ושוויון", או לכל הפחות הוגנות, בנטל החובות (ולו רק בשירות לאומי או אזרחי נאות)? האם אותה חבורת אחי"ם (אנטי חרדים) פשוט נכנעה מראש וללא תנאים מוקדמים בפני ציבור אזרחי המדינה הערבים, ועל כן את תסכולם מטיחה בחרדים?

ההסתה כנגד החרדים עתה הינה מהחמורות שידעה המדינה ואינה גובלת באנטישמיות משום שזו אוטו-אנטישמיות ברורה. אילו היו נאמרים דברים ומצוירות קריקטורות דומות, כפי שמפורסמות לאחרונה בישראל, באחת ממדינות אירופה או אמריקה- היו נזעקים להם שועי עולם לגנותם בחומרה ולצאת באמירות ברורות כנגד גילויי אנטישמיות אלו בעידוד ותמיכה של הממשלה.

רק בישראל מותרת, משום מה, הסתה חמורה המופנות עתה כלפי "יהודים סטראוטיפיים", בסגנון שאינו מבייש את הדרשות, העיתונות ומשרד התעמולה באותן שנים אפלות בהיסטוריה היהודית. משום כך, כיצד אפשר להתייחס ברצינות לאנשים המקדשים עקרונות ככבוד האדם וזכויות אדם, אך רומסים את כבודם של בני האדם דווקא מבני עמם!

דרוש תיקון

לקראת ליל שבועות ראוי להעמיק במקור הביטוי היהודי "כל התורה על רגל אחת" המבוסס על אגדה המובאת בתלמוד בבלי מסכת שבת: "מַעֲשֶׂה בְּנָכְרִי אֶחָד, שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ: גַּיְּרֵנִי עַל מְנָת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת. דְּחָפוֹ בְּאַמַּת הַבִּנְיָן שֶׁבְּיָדוֹ.

בָּא לִפְנֵי הִלֵּל – גִּיְּרוֹ. אָמַר לוֹ: "מָה שֶׁשָּׂנאוּי עָלֶיךָ לֹא תַּעֲשֶׂה לַחֲבֵרֶךָ" – זוֹהִי כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהַשְּׁאָר פֵּרוּשׁ הוּא – לֵךְ לְמַד".

על פי אחת הפרשנויות, כשבא הגוי לפני שמאי וביקש לדעת מה המצווה החשובה ביותר שהתורה כולה עומדת עליה – דחפו שמאי אל אמת הבניין כדי ללמדו שכמו שבניין לא נבנה על עמוד אחד, כך התורה לא יכולה לעמוד על מצווה אחת. כשהלך הגוי אצל הלל, גיירו הלל באומרו לו את המשפט הפשוט הבא, המגלם בתוכו רבות מהמצוות שבין אדם לחברו וגם בין אדם למקום: "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך".

דברים אלו מבוססים על מצוות עשה מהתורה הכתובה בספר ויקרא, פרק י"ט: ”לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה". על פסוק זה אמר רבי עקיבא: "זהו כלל גדול בתורה".

במשנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות, כותב הרמב"ם: "מצווה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח). לפיכך צריך שיספר בשבחו ולחוס על ממונו, כמו שהוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו; והמתכבד בקלון חברו, אין לו חלק לעולם הבא".

מכאן למדים אנו שכל התורה- תורת ישראל היא. עומדת היא בליבת העם היהודי באשר הוא מדורי דורות ואינה מבחינה בין זרמים, עדות, דעות פוליטיות ואידאולוגיות שונות. אילו רק היו תלמידי ישראל כולם לומדים גמרא ותלמוד בבתי הספר, בנוסף לשאר המקצועות- היו הם לומדים לעומקם של דברים סוגיות כדרך ארץ ופחות מדקלמים סיסמאות על כבוד האדם וחירותו, שאינן 'מחזיקות מים' בימינו אנו.

סיכום והמלצות

הרוחות הרעות המנשבות לאחרונה בחברה הישראלית מלבות את שנאת החינם, מפלגות את העם ומסיתות יהודים מדרכם. ראוי כי אזרחי ישראל יפנימו, לאחר 83 שנים מתום מלחמת העולם השנייה ושואת היהודים, הפרעות שבוצעו ביהודי ארצות ערב וארץ ישראל- כי נעשו הם ללא הבחנה בין "סוגי יהודים".

ראוי כי נעיין יחדיו במגילת העצמאות ונקרא בה בעיון את הכתוב: "השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים".

maximize-image
images-count3+
משה שרת חותם על מגילת העצמאות. ניתן לראות את שני הדפים. קרדיט: ויקיפדיה, נחלת הכלל

עוד נכתב בהמשך המגילה: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות​ת חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות" (ההדגשות של המחבר).

על כן, גם אם יש עוד רבות לעשות ולתקן בחברה הישראלית הצעירה, וגם אם נדרשים אנו להתאמץ בחתירה מתמדת לעבר החזון המובע במגילה- ראוי שנעשה זאת יחדיו ולא בנפרד, באהבת ישראל ולא בשנאת חינם שהולכתנו לגלות ולא לקוממיות.

בימים אלו ראוי להתאחד ולדבוק בדבריו של ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון שאמר: "יעשה כל אדם באמונה, כמידת יכולתו, את חובתו כאדם, כיהודי, כאזרח המדינה, שותף ליצירה גאולת עם, ומעלה אדם ושם ישראל יתעלה ויתקדש".

עקבו אחרינו גם ב-Google News